נחום וייספיש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 2:
= נחום וייספיש (ר' נחום משפיה) =
[[קובץ:נחום וייספיש.jpg|ממוזער|נחום וייספיש]]
נחום וייספיש (1888 - 1938) היה אחד מראשי המושבה שפיה ובין אלה שפעלו לקרב בין אנשי היישוב הישן בירושלים לבין ההתיישבות העובדת והחלוצים. רציחתו בשנת 1938 גרמה להתפוררות ההתיישבות החקלאית בשפיה.
שורה 12 ⟵ 13:
לפי עדותו של ליפא ויסמן, בן הדור השני למייסדי שפיה, לחוקר תולדותיהן של מושבות [[העלייה הראשונה]] שאול דגן: "חורף וקיץ באשמורת שלישית, היה ר' נחום וייספיש רותם את עגלתו ועליה כדים וסירים לחליבה, ועושה דרכו לפוריידיס. שם היו הרועים חולבים הישר לכלים של ר' נחום, שלא תהיה חלילה טריפה..."<ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=יואב רגב|שם=מאיר שפיה מושבה בכרמל|מקום הוצאה=ישראל|מו"ל=אחיאסף הוצאת ספרים בע"מ|שנת הוצאה=2008|עמ=106 - 107; 115 - 116}}</ref> <ref>שנת תרצ"ח הייתה שנת שמיטה, באותה שנה הרחיב וייספיש את משק החלב, והגדיל את אספקת מוצרי החלב לקהל, שסמך על השגחתו. כדי לספק את הדרישה, רכש וייספיש חלב אצל תושבי הכפר השכן, ומדי בוקר יצא לשם להשגיח על החלב בשעת החליבה.</ref>
ערב מלחמת העולם הראשונה התארגנה משלחת רבנים ירושלמיים בראשות [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]] והרב זוננפלד לבנות גשר אידיאולוגי בינם לבין בני מושבות ה[[ביל"ו|ביל"וי]]<nowiki/>ים. כאשר הגיעו לשפיה הם התקבלו בכבוד רב על ידי בני המושבה. באחד מעיתוני התקופה מתואר את האירוע:
30 שנים חי נחום וייספיש בשפיה והיה דמות יוצאת דופן בחיי המושבות בארץ: בן ישיבה מירושלים, העובד גם את אדמתו ומעורה בחיי המושבה. ביתו היה פתוח לכל והכנסת האורחים שלו הייתה מן המפורסמות. בביתו התארחו איכרים, פועלים, חלוצי [[העלייה השנייה]], חברי ההגנה וערביי הסביבה. כולם אהבו וכיבדו אותו. לאחר שנחרב בית הכנסת בשפיה, שימש ביתו גם כבית כנסת לתושבי המושבה. למרות היותו איכר, לא שינה נחום את לבושו הירושלמי.
| |||