ירוסלב האשק – הבדלי גרסאות

האשק מצא את המצחיק והנלעג בכל דבר - גם בעצמו. הוא בז לסגנונות מקובלים ונורמות של כתיבה, וראה את כתיבתו כעבודה ולא כאמנות. הוא אהב בדיחות ומתיחות גם בחיים ולא רק בכתיבה, מה שהכעיס אנשים רבים סביבו שראו בו עצלן, חסר אחריות, נווד ושתיין.

 

[[קובץ:Hasek-nepras-01.jpg|שמאל|ממוזער|156px|פסל של האשק בפראג, סמוך לפאבים שבהם נהג לכתוב]]

עוד לפני המלחמה, בשנת [[1911]], הוא כתב את סיפורו הראשון על שוייק, אך רק לאחר המלחמה זכה גיבורו העליז והתמים (על גבול הטיפשות) לתהילה. באותה תקופה היה כבר האשק חולה וסבל מעודף משקל מסוכן. הוא לא כתב את סיפורי "שווייק" הנוספים, אלא הכתיב אותם ממיטת חוליו בליפניצה{{הערה|{{ישראל היום|עמר לחמנוביץ|סימנים של חולשה|513419|3 נובמבר 2017}}}}, שם מת ב-1923, בטרם מלאו לו 40.