המרכז הלאומי לרפואה משפטית – הבדלי גרסאות

המנהל הראשון של המכון היה פרופ' [[היינריך קרפלוס]] שייסד את המכון וניהל אותו עד שנת [[1975]]{{הערה|משה דה פז, נתיחות רפואיות משפטיות בישראל, רפואה ומשפט 26, מאי 2002}}. את קרפלוס החליף ד"ר [[בצלאל בלוך]], אשר נאלץ לפרוש מתפקידו לאחר שקיבל כספים עבור חוות דעת והועמד לדין באשמת קבלת שוחד{{הערה|{{מעריב||ד"ר בלוך: לא לקחתי שוחד|1985/06/21|00504}}{{ש}}{{מעריב|איה אורנשטיין|מנהל המכון הפתלוגי אמר אפשר להשאיר לי את הכסף מתחת לשולחן|1986/01/21|00700}}}}.

פרופ' [[יהודה היס]] כיהן כמנהל המכון משנת [[1988]] ועד שנת [[2004]], שבה הועמד ל[[דין משמעתי]] שבעקבותיו הודח מתפקיד מנהל המכון, בעקבות מסקנות ועדת השופט סגלסון, שמונתה על ידי [[שר הבריאות]] לבחון תלונות על אי סדרים. יחד עם זאת, פרופ' היס נותר כרופא המשפטי הראשי של המכון, כשהמכון עצמו הוכפף על ידי משרד הבריאות לבית החולים "[[מרכז רפואי אסף הרופא|אסף הרופא]]". באוקטובר [[2012]] הודח היס מתפקידו כפתולוג הראשי של המכון לרפואה משפטית על ידי סגן שר הבריאות ח"כ [[יעקב ליצמן]], לאור מסקנותיה של ועדה שהוקמה לבדיקת טענות לליקויים בהתנהלותם של אנשי המכון ובמסגרת החלטה לארגון מחדש של המכון. המכון הועבר להיות כפוף למינהל הרפואה ב[[משרד הבריאות]], בראשותו של פרופ' [[ארנון אפק]], וחדל להיות כפוף לבית החולים "אסף הרופא". מכניסת רפורמה זו, המכון החל לפעול כגוף עצמאי בחסות משרד הבריאות.{{הערה|‫{{הארץ|דן אבן|אחרי 24 שנים פרופסור יהודה היס הודח מתפקידו במכון לרפואה משפטית|1.1843043|15 באוקטובר 2012}}‬}}.