זכויות יוצרים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏התנגדות לזכויות יוצרים: עריכת פרק ספק ספקולטיבי, חסר מקורות לחלוטין, שייתכן שהוא מחקר מקורי (שהייתי שמח לקרוא במקום אחד מצד אדם ספציפי אבל באינציקלופדיה שיתופית לא ברור מי כתב מה ועל מה הסתמך). אני לא בעד מחיקת הפרק שיש בו טיעונים מעניינים אז לכן ביקשתי מקורות והבהרות לאחר עריכה.
←‏התנגדות לזכויות יוצרים: כל החלק הזה היה קשקוש. ליברטריאנים מאובהים בקניין רוחני וחושבים שצריך עוד. הפרק גם ערבב בין פטנטים לזכויות יוצרים
שורה 367:
 
התוספת האחרונה היא בחקיקה שאושרה ב[[הפרלמנט האירופי|פרלמנט האירופי]] ב-15 באפריל 2019,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.cnbc.com/2019/04/15/article-13-eu-council-backs-copyright-law-that-could-hit-youtube-fb.html|כותרת=Article 13: EU Council backs copyright law that could hit Europe backs copyright overhaul that threatens to hit YouTube and Facebook hard|הכותב=Ryan Browne|תאריך=15 באפריל 2019|אתר=[[CNBC]]|תאריך_וידוא=2020-04-24}}}} בקשר להיבטים דיגיטליים מסוימים. בין היתר, היתר לאתרי אינטרנט לקבל תשלום מ[[מנוע חיפוש|מנועי חיפוש]] המקשרים לכתבות שלהם. הנושא שנוי במחלוקת פרשנית. התומכים בהוראה זו, שהייתה סעיף 11 בטיוטת החוק, טוענים כי התשלום לאתר ניתן עבור העתקת טקסט ושמירתו ב[[זיכרון מטמון|מטמון]] של מנוע החיפוש, והמתנגדים לו טוענים כי גם קישורים [[קישור|עמוקים]] לכתבות באתרי אינטרנט יחויבו בתשלום. הוראה נוספת, שהייתה סעיף 13 בטיוטת החוק, קובעת כי אתרים לפרסום תוכן של [[גלישה (אינטרנט)|גולשים]], כמו [[יוטיוב]] ו[[פייסבוק]], יסננו את כל התוכן המפורסם על ידי המשתמשים באתרים, ויסירו תוכן שמפר זכויות יוצרים.{{הערה|{{כלכליסט|עומר כביר|יוטיוב יוצאת לקרב נגד חוק זכויות היוצרים של האיחוד האירופי|3748257|23 באוקטובר 2018}}}}{{הערה|{{ynet|הגר בוחבוט|חוק זכויות היוצרים שמאיים על החופש ברשת|5485379|27 במרץ 2019}}}} בתגובה, החשיכו מספר ויקיפדיות בשפות אירופאיות את מסכיהן במחאה על סעיף זה.{{הערה|{{ynet|הגר בוחבוט|מחאת ויקיפדיה: פולין, ספרד ואיטליה מחשיכות את האתר|5304457|5 ביולי 2018}}}}
 
==התנגדות לזכויות יוצרים==
התנגדות לזכויות יוצרים מופיעה בעיקר בחוגי [[ליברטריאניזם|ליברטריאנים]] שטוענים שקניין רוחני הוא לא שווה ערך [[רכוש|לקניין]] רגיל שמטרתו להסדיר מבחינה משפטית את מעמד השייכות של משאב ממשי כמו הגוף שלנו או חומרים מוחשיים. לעומת זכויות רכוש שהם מערכת חברתית שמאפשרת לנו להשתמש במשאבים מתוך שיתוף פעולה ושלום, זכויות יוצרים מגנות על עצמים לא מוגדרים שניתנים להעתקה אינסופית{{הבהרה|אפשר לטעון גם על מוצרים "מוגדרים" שהם ניתנים להעתקה אין סופית, אז מה מהות הטיעון?}}. לטענתם, ביטול קניין רוחני וזכויות יוצרים הוא המצב הדמוקרטי ביותר{{מקור}}.
 
המתנגדים כופרים בהנחה שזכויות יוצרים מעודדות תגליות מדעיות, רעיונות ואומנות. קיומן של זכויות יוצרים גורמות לכך שהיוצר מתמקד בעצירת חדשנות ולא ביצירת חדשנות{{מקור}}{{הבהרה|מה עמדתם לגבי תביעת בעלות לאחר העתקה פרופר?}}. אם לא היו זכויות יוצרים התגמול הכספי היה מופיע אצל היוצר המוביל ביותר והמחדש ביותר ולא אצל היוצר שנשאר הכי מבוצר ושמור ברעיונות הקודמים שלו. דוגמה לתגמול כספי עבור ה"יצירה הבאה" אפשר לראות גם כיום בתאגידים גדולים שבהם משלמים לקבוצות של אנשים מבריקים לחשוב על המצאות.
 
המתנגדים מציינים כי גם כיום ישנן תעשיות מצליחות כלכלית בעלות חדשנות שבהם אין כמעט שימוש בזכויות יוצרים, למשל תעשיית האופנה.
 
==ראו גם==