הבדלים בין גרסאות בדף "נוגדן"

הוסרו 3 בתים ,  לפני 6 חודשים
מ
סידור קטגוריות
מ (הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג))
מ (סידור קטגוריות)
הנוגדנים נוצרים בלימפוציטים-B בלתי בוגרים ב[[מח עצם|מח העצמות]]. במהלך הבשלת ה[[לימפוציט]] מתרחשים ב-[[DNA]] שלו תהליכי [[שחלוף (ביולוגיה)]] מקומיים הבוחרים מספר אתרים קטן מבין אפשרויות רבות, ומסדר את ה-DNA כך שיווצר צרוף [[חומצות אמינו]] ייחודי, אשר יוצר את החלק המשתנה של הנוגדן, הקושר אליו את ה[[אנטיגן]]. צירוף ייחודי זה שונה בכל תא B, וכך נוצרים תאים בעלי שונות מבחינת יכולת הזיהוי והנטרול של אנטיגנים שונים.
 
כל לימפוציט מציג על פני קרום התא שלו נוגדן מסוג אחד בלבד. עם הבשלת הלימפוציטים, הם יוצאים ממח העצמות ומשייטים בזרם הדם כ"תאים נאיביים". בעת גירוי הלימפוציט על ידי אנטיגן הנקשר לנוגדן שלו, הוא עובר שורה של תהליכים המשנים אותו ל"תא פלזמה". תא הפלזמה מתרבה למספר רב של תאים, ומפריש כמות גדולה של נוגדנים מהסוג אותו הוא מציג על פני קרום התא שלו.
 
מאחר שהאנטיגנים האפשריים הם רבים מאוד, יצירת נוגדנים בעלי קישורים ספציפיים וייחודיים מצריכה מנגנון גנטי ייחודי הנקרא '''רקומבינציה של החלפת סוג הנוגדן''': ה-[[DNA]] בתא עובר "סידור מחדש" הגורם לשינויים באזור Fv של הנוגדן, וכך נוצרת ספציפיות חדשה בכל פעם.
הנוגדנים נחלקים, כאמור, לחמש מחלקות, לפי ההרכב הכימי של אזור ה-Fc. כל מחלקה (Class) מסומנת ב-'''Ig''' (קיצור של אימונוגלובולין) בתוספת אות גדולה המציינת את המחלקה:
*{{עוגן|IgG}}'''IgG''': נוגדנים המופרשים על ידי תאי B במהלך תגובה חיסונית נגד אנטיגן מוּכּר (למשל בעקבות [[חיסון]] או חשיפה קודמת לאנטיגן). זהו סוג הנוגדן בעל התגובה החיסונית היעילה ביותר. נוגדני IgG הם הנפוצים ביותר בדם (כ-80% מכלל הנוגדנים) וזמן החיים שלהם הוא הארוך ביותר (זמן מחצית החיים שלהם בפלזמה מוערך בכחודש). קיימים ארבעה [[תת-סוג]]ים: '''IgG1''' עד '''IgG4'''. נוגדני IgG הם היחידים שמסוגלים לעבור דרך ה[[שליה]], מן האם אל ה[[עובר]], ובכך להקנות לעובר הגנה חיסונית כבר בשבועות הראשונים לחייו.
*{{עוגן|IgM}}'''IgM''': מופיעים כ'''פּנְטַמֵרִים''' (קבוצות בנות חמישה נוגדנים הקשורים האחד לשני) ומשמשים בעת מפגש ראשון עם אנטיגן. שיעורם בדם מכלל הנוגדנים הוא 6%. הם נמצאים לרוב על-גבי ממברנת תאי B נאיביים (תאי B בוגרים שטרם פגשו אנטיגן) ומשמשים כקולטן - במצבם זה הם מופיעים כנוגדנים בודדים ולא כפנטמרים. הם אינם עוברים את השליה. צורתם הפנטמרית מאפשרת להם ללכוד אנטיגנים באופן יעיל יחסית.
*{{עוגן|IgA}}'''IgA''': נוגדנים אלו מונעים היצמדות של חיידקים ווירוסים לממברנות מפרישות. אלו נוגדנים הנמצאים בכמות גבוהה מהרגיל אצל חולי [[צליאק]]. נוגדנים אלה מופיעים כ'''מונומרים''' (יחידות בודדות) בזרימת הדם, כ'''דימרים''' (זוגות)- כשהם מופרשים או כ'''טרימרים''' (שלשות). אחראים על ה[[רקמה|רקמות]] הפריפריאליות, ובעיקר על הרקמות ה[[ריר]]יות: [[עין|עיניים]], [[מערכת הרבייה]]: ב[[חלב אם]] ראשון (הקולוסטרום), [[מערכת העיכול]] ו[[מערכת הנשימה]]. אלו הם הנוגדנים הנפוצים ביותר בריריות, והיות ופתוגנים רבים חודרים לגוף דרך אזורים אלו, יש לנוגדני IgA תפקיד מרכזי במפגש הראשוני עם הפתוגנים. שיעורם בדם מכלל הנוגדנים הוא 13%. קיימים שני תת-סוגים: '''IgA1''' ו-'''IgA2'''.
*{{עוגן|IgE}}'''IgE''': נוגדנים הקשורים לתגובות [[אלרגיה|אלרגיות]]; הם גורמים להפעלה של [[תא פיטום|תאי פיטום]], [[תא דם לבן|תאי הדם הלבנים]] העיקריים הגורמים לתגובה אלרגית ולעיתים ל[[תגובות יתר רגישות]] מסוג I. ריכוזם בדם הוא הנמוך ביותר, ולמעשה כמעט ואינו קיים: 0.002% מכלל הנוגדנים.
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{בריטניקה}}
[[קטגוריה:נוגדנים|*]]
 
[[קטגוריה:מערכת החיסון]]
[[קטגוריה:חלבונים]]
[[קטגוריה:נוגדנים|*]]
[[קטגוריה:גליקופרוטאינים]]