קורבן (יהדות) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ כיון-כיוון (דרך WP:JWB) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 36:
ל[[רמב"ם]] בספרו [[מורה נבוכים]] גישה אחרת לגמרי לנושא הקורבנות. לדעתו אין בהם מטרה בפני עצמה, ותכליתם רק לתת אפשרות להקרבת קורבנות במסגרת האמונה בה', כדי למנוע עבודה זרה. אלו דבריו{{הערה|חלק שלישי פרק לב, בקיצורים}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=היה הנוהג המפורסם בעולם כולו הרגיל אז הקרבת מיני בעלי החיים. לפיכך לא חייבה חכמתו יתעלה שיצווה אותנו בעזיבת כל מיני העבודות הללו ולהזניחם ולבטלם, לפי שזה היה אז מה שלא ייתכן לקבלו לפי טבע האדם. ולפיכך הניח אותם מיני העבודות, והעבירם מהיותם לנבראים ולדברים דמיוניים – לשמו יתעלה.}}
ב[[משנה תורה]]{{הערה|{{רמב"ם||מעילה|ח|ח}}}} כתב הרמב"ם, כי הקורבנות נחשבים ל[[מצוות]] מסוג ה"חוקים", שלא ניתן להבין את טעמם.
כנגד שיטת הרמב"ם במורה נבוכים יצא ה[[רמב"ן]]{{הערה|בפירושו ל{{תנ"ך|ויקרא|א|ט}}}} בחריפות: מסיפורי התורה על קורבנותיהם של קין והבל ונוח, בטרם היו קורבנות לעבודה זרה, משתמע שיש בהם תכלית לעצמם, ולא רק כאמצעי לשלילת ההקרבה לעבודה זרה, שלא הייתה כלל באותה תקופה.
שורה 367:
בהמה שיש לה מום כלשהו. ב[[תורה]] הוזכרו מספר מומים{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כב|כב|כד}}}}: "עַוֶּרֶת אוֹ שָׁבוּר אוֹ חָרוּץ אוֹ יַבֶּלֶת אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת לֹא תַקְרִיבוּ אֵלֶּה לַה'... וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת לֹא תַקְרִיבוּ לַה'". לא מדובר רק על מום הנחשב בימינו כנכות, אלא גם על פגם חיצוני קל שמעורר רושם מוזר, כגון חוסר פרופורציה בין איברים שונים.
ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] נדונו מומים אלו בהרחבה ב[[מסכת בכורות]] פרק ששי. בסיכומו של ה[[רמב"ם]]{{הערה|{{רמב"ם||ביאת המקדש|ז}} ו{{רמב"ם
בראשית ימי הבית השני ביטא הנביא [[מלאכי]] מחאה על הקרבת בעלי מום:
| |||