קידושין – הבדלי גרסאות

בכתיבת השטר צריך שיהא לשמה, כלומר לשם קידושין של האישה הזו{{הערה|{{בבלי|קידושין|ט|ב}}.}} ישנה מחלוקת [[אמוראים]] בשאלה האם צריך לכתוב את השטר מדעתה של האישה. להלכה נפסק שצריך לכתוב את השטר לדעתה של האישה{{הערה|{{רמב"ם||אישות|ג|ד}} ו{{שולחן ערוך|אבן העזר|לב|א}}.}}

נחלקו האמוראים אם כבר בעת כתיבת השטר על השטר להכתב מדעתה של האשה, או שמספיק שהיא מביעה הסכמה בעת קבלת השטר. לפי [[רבא]] ו[[רבינא]], אין צורך ששטר הקידושין יכתב מדעתה כמו שאין הגט נכתב מדעתה{{הערה|מדין [[היקש]] של "ויצאה והיתה"}}, והבעל יכול לכתוב את השטר בלי שהיא יודעת ורק אחרי זה לתת לה אותו. לפי דעתו של [[רב פפא]] ו[[רב שרביא]], על השטר להכתב מדעתה, מכיוון שתמיד נדרשת בשטר דעתו של המקנה, וכאן האשה מקנה את עצמה לבעל, ואם לא נכתב מדעתה הוא פסול,{{הערה|{{בבלי|קידושין|ט|ב}}.}} וכך נפסק להלכה.{{הערה|{{רמב"ם||אישות|ג|ד}}.}}

{{ציטוט|תוכן=קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא לישא אותה מכניסה לתוך ביתו ובועלה בינו לבין עצמו ותהיה לו לאשה. כיון שנתנה תורה נצטוו ישראל שאם ירצה האיש לישא אשה יקנה אותה תחלה בפני עדים ואח"כ תהיה לו לאשה שנאמר "כי יקח איש אשה ובא אליה"|מקור={{רמב"ם||אישות|א|א}}|אנגלית=|מירכאות=כן}}

לדעת ה[[רמב"ם]], האיש המקדש הוא המברך ואם מינה [[שליח (הלכה)|שליח]] השליח מברך{{הערה|{{רמב"ם||אישות|ג|כג}}.}}. אך המנהג ה[[אשכנזים|אשכנזי]] הוא שאדם אחר מברך את הברכה{{הערה|ה[[רמ"א]] ב{{שולחן ערוך|אבן העזר|לד|א}}.}}.