רב חסדא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להמשפט העברי |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 198:
הוא הורה, כי על האדם להראות בעצמו שחביבה עליו הכניסה לבית הכנסת, ואינה נראית עליו כמשוי. מסיבה זו הוא הורה, שיש להיכנס לבית הכנסת פנימה במרחק של שני פתחים (שמונה [[טפח]]ים), ושם להתפלל, כי אם ייכנס לפתח בית המדרש ויישאר סמוך לפתח, נראה הדבר כאילו קשה עליו לשהות בבית הכנסת ואינו נכנס פנימה כדי שיוכל לצאת במהירות.{{הערה|{{בבלי|ברכות|ח|א}}. ברש"י: שני פתחים רוחב יכנס לפנים, שלא ישב סמוך לפתח דנראה עליו כמשוי עיכוב בית הכנסת ויהא מזומן סמוך לפתח לצאת.}} אך אם מקומו הקבוע הוא ליד הפתח, אין בעיה זו קיימת,{{הערה|שם=שו"ע צ|שולחן ערוך או"ח סימן צ.}} סיבה אחרת היא שהישיבה ליד הפתח, גורמת ליושב להציץ מחוץ לפתח ומסיחה את דעתו מהתפילה,{{הערה|שו"ע סימן צ', בבאר הגולה צויין כמקור, [[ארבעה טורים|טור]] בשם [[מהר"ם מרוטנבורג]].}} ולפי טעם זה אם הדלת אינה פתוחה לרחוב אלא לפרוזדור אין בכך כל בעיה.{{הערה|שם=שו"ע צ}}
לפי פרשנות אחרת, הוראתו הייתה לשהות זמן מועט, כשיעור הליכת שני פתחים (שמונה טפחים) לאחר הכניסה לבית הכנסת עד לתפילה, כדי להשיג יישוב הדעת בשעת התפילה. כי אם האדם מתחיל להתפלל מיד בכניסתו לבית הכנסת אין דעתו מיושבת עליו.{{הערה|נפסק ב{{שולחן ערוך|אורח חיים|צ|כ}}, ובבאר הגולה הביא המקור "ירושלמי וארחות חיים".}} להלכה{{הערה|{{רמב"ם||תפילה|ח|ב}}. {{שולחן ערוך|אורח חיים|צ|כ}}.}} נפסק שנכון לקיים את דבריו של רב חסדא לפי כל הפירושים. מכוח אמרה זו של רב חסדא, נהגו כיום לעשות עזרה (כעין פרוזדור) לפני בית הכנסת, כדי לקיים את הוראתו של רב חסדא לפי הפרשנות שיש לשהות מהלך "שני פתחים"{{הערה|[[משנה ברורה]] או"ח סימן צ' סעיף קטן ס"א, בשם ה[[ב"ח]] וה[[מגן אברהם]], ומסיים "וכן נהגו כהיום בכל מקום".}} ובכך יוצאים ידי חובה לפי כל הפירושים.
נוסח [[תפילת הדרך]] מסר [[רבי יעקב (אמורא)|רבי יעקב]] בשמו של רב חסדא{{הערה|1={{בבלי|ברכות|כט|ב}}.}}: כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפילת הדרך. מאי תפילת הדרך? יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתוליכני לשלום ותצעידני לשלום ותסמכני לשלום, ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך, ותשלח ברכה במעשי ידי, ותתנני לחן ל[[ספירה (קבלה)#חסד|חסד]] ול[[רחמים]] בעיניך ובעיני כל רואי, ברוך אתה ה' שומע תפלה.
| |||