משתמש:Slav4/ארגז חול/שטר (הלכה) – הבדלי גרסאות

השטר הוא אחד משלושת קנייני הקידושין - הבעל כותב לאשתו "הרי את מקודשת לי" בשטר, ונותנו לה. בשונה מכל השטרות בהם המקנה כותב את השטר ונותנו לקונה, כאן הבעל הקונה את האשה בקניין אישות, כותב את השטר, כאמור בפסוק {{ציטוטון|כי יקח איש אשה}}, שעל הבעל לעשות את קניין האישות ולא על האשה{{הערה|{{בבלי|קידושין|ט|א}}.}}. כמו [[גט]], על השטר להכתב לשמה.

 

{{ערך מורחב|ערך=[[גט]]}}

השטר הוא גם הדרך היחידה בה אשה מתגרשת ויוצאת מתחת ידי בעלה, כאמור בתורה {{ציטוטון|והיה כי לא תמצא חן בעיניו, וכתב לה ספר כריתות ושלחה מביתו}}; הבעל, כותב שטר בו כתוב בבירור כי הוא מגרשה, והוא (או [[שליחות (הלכה)|שלוחו]]) נותנו לאשה. האשה יכולה גם למנות שליח לקבלת הגט, וכאשר הגם מדיע ליד שליח כזה הנקרא "שליח לקבלה", היא מתגרשת.

אחד מהשאלות הנידונות בספרי הפוסקים, הם אודות שטרי ערכאות, שנכתבו על ידי בית משפט [[גוי]]י. כבר בתלמוד הובאו שני דיעות בנושא{{הערה|{{בבלי|גיטין|י|ב}}.}}; לפי דיעה אחת לשטרי ערכאות יש תוקף הלכתי במשפט העברי גם בשטרי קניין, (חוץ מ[[גט]]) מכיוון ש[[דינא דמלכותא דינא]], ולפי גירסא אחרת, לשטרי ערכאות יש תוקף רק בשטרי ראייה, שכן חזקה היא שהשופטים הגויים לא יכתבו שטר ללא שיראו בעיניהם את המתרחש, אך לא בשטרי קניין, שכן כדי שלשטר קניין יהיה תוקף הלכתי, מריך שההוכחה עצמה תהיה כתובה בשטר, והיא העדות, ואילו בשטר ערכאות, ההוכחה היא בהסתמך על ה[[אומדנא]] שהשטר נכתב כראוי על ידי הגוים, אך אין לגוים כל נאמנות מהתורה{{הערה|על פי הסברו של הגר"ח מבריסק ב[[חידושי הגר"ח על הש"ס]] מהדורת תשס"ח בסימן על [[אותיות נקנות במסירה]].}}.

 

 

==פריעת, מחיקת השטר או אבדתו==