תחנת הכוח בעזה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←רקע: קישורים פנימיים |
ניסוח, הוספת מקור |
||
שורה 20:
| רוחב =
| גובה =
| בעלים = Palestine Electric Company PLC
| מפעיל = {{כ}}(GEDCO) The Gaza Electricity Distribution COmpany
| מפה =
<mapframe latitude="31.425148" longitude="34.381714" zoom="9" width="300" height="250" align="left">
שורה 48:
== רקע ==
ברצועת עזה קיים מחסור תמידי בחשמל הגורם לניתוקי חשמל חוזרים ונשנים{{הערה|{{גלובס|ליאור גרינבאום|משק החשמל בעזה קורס: מיזם תחנת הכוח הופסק והחוב לחברת החשמל הולך וגדל|464024|16 בינואר 2001}}}}. עד להפעלת התחנה רכשה [[הרשות הפלשתינית]] את החשמל לרצועת עזה מחברת החשמל הישראלית באופן בלעדי, והרשות ביקשה להקים יכולת ייצור חשמל עצמאית{{הערה|{{גלובס|חגי אטקס|הפלשתינים: בסוף השנה הבאה ננתק את רצועת עזה מרשת החשמל הישראלית|196488|5 באפריל 2000}}}}. לצורך הקמת התחנה הוקם ב-1998 [[מיזם משותף]] כשותפות פלסטינית-אמריקנית. שכללה את חברת [[אנרון]] מארצות הברית שהחזיקה 30% מהמיזם וקבוצה של חברות פלסטיניות שכללה את חברת "פדיקו" של [[מוניב אל-מסרי]], חברת CCC של [[משפחת ח'ורי]] ו[[קרן ההשקעות של הרשות הפלסטינית]] (PIF). עלות הקמת התחנה נאמדה בכ-
התחנה תוכננה במקור לפעול ב[[גז טבעי]]{{הערה|{{גלובס|ליאור גרינבאום|הרשות הפלשתינית תחל השבוע בהפקת חשמל בתחנת הכוח בעזה; תופעל בגז טבעי|559344|3 בפברואר 2002}}}}, ולהיות בעלת הספק של 140 [[ואט|מגה-ואט]], כמחצית מצריכת החשמל של עזה באותה עת. במקביל תוכנן להקים קו מתח עליון חדש בהספק 161 קילו-וולט, בין ישראל לעזה, בכדי להגדיל ולשפר את אספקת החשמל שהתבססה על קו מיושן{{הערה|{{גלובס|דוד חיון|מו"מ בין חברת החשמל לפדטקו והרשות הפלשתינית לחיבורה לקו מתח עליון|181939|16 בדצמבר 1999}}}}.
== היסטוריה ==
טקס הנחת [[אבן פינה|אבן הפינה]] נערך ב-26 באוקטובר 1999 יו"ר הרשות, יאסר ערפאת, ועבד אל-רחמן חמד, שר השיכון ונשיא רשות החשמל. במכרז להקמת התחנה זכה
התחנה הייתה אמורה להתחיל בפעולה חלקית בנובמבר 2001, אך העבודה התעכבה בשל מחסור בחומרי בניין, בעיקר אגרגטים, מלט ובטון שמדינת ישראל מנעה את כניסתם לעזה. בנוסף עיכובה ישראל מכולות של ציוד המיועד לתחנה בנמל אשדוד{{הערה|{{גלובס|ליאור גרינבאום|עיכוב הפעלת תחנת הכוח בעזה גורם לנזקים של 2.4 מיליון דולר בחודש|477726|19 במרץ 2001}}}}. עיכוב נוסף נגרם עקב פשיטת הרגל של חברת אנרון{{הערה|{{הארץ|[[הניו יורק טיימס]], לזלי יין|בכירים באנרון מכרו מניות בכמיליארד ד' לפני קריסת החברה|1.763909|13 בינואר 2002}}}}{{הערה|{{גלובס|רן דגוני, וושינגטון|חברת אנרון המתמוטטת מנסה למכור חלקה בתחנת הכוח בעזה|556925|24 בינואר 2002}}}}. חלקה של חברת אנרון במיזם נרכש לבסוף על ידי השותפים האחרים {{הערה|{{גלובס|דוד חיון|חברת אנרון תבחן מחדש את המשך הקמת תחנת הכוח הפלשתינית בעזה|644001|16 בדצמבר 2002}}}}.
ביולי 2002 החלה בפעילותה יחידת ייצור ראשונה של תחנת הכוח, מבין הארבע שנבנו. יחידה זו הייצרת 19.5 מגוואט חשמל. חודשיים נכנסה לעבודה יחידת הייצור השנייה של התחנה, ואז הגיע כושר ייצור החשמל של התחנה ל-48 מגוואט{{הערה|{{גלובס|ליאור גרינבאום|תחנת-הכוח בעזה החלה לפעול; עד סוף השנה צפויה לספק 140 מגוואט חשמל|607212|1 באוגוסט 2002}}}}.
התחנה הגיע ליכולת ייצור מלאה ב-2004{{הערה|שם=אלדר|{{הארץ|עקיבא אלדר|ארה"ב תשלם 48 מיליון דולר לתיקון תחנת הכוח בעזה שהופצצה על ידי ישראל|1.1116877|1 ביולי 2006}}}}.
ב-28 ביוני 2006 לפנות בוקר, בעקבות חטיפתו של החייל גלעד שליט, תקף חיל האוויר הישראלי את תחנת הכוח. שישה טילים שוגרו אל ששת השנאים של תחנת הכוח. מאחר ששניים מהטילים החטיאו, שוגרו כעבור כמה דקות שני טילים נוספים, שהשמידו את שני השנאים הנותרים. הפגיעה גרם נזק רב ולהפסקת ייצור החשמל{{הערה|[https://www.btselem.org/hebrew/publications/summaries/200609_act_of_vengeance מעשה נקם: הפצצת תחנת הכוח של רצועת עזה והשלכותיה], באתר [[בצלם]], ספטמבר 2006}}. תחנת הכוח הייתה מבוטחת על סך 48 מיליון דולר, על ידי סוכנות סוכנות של הממשל האמריקאי הממנת ומבטחת השקעות אמריקאיות בשווקים מתפתחים{{הערה|שם=אלדר|}}.
עוד ביוני 2009 נפגש ב[[מלון אמריקן קולוני]] שב[[ירושלים]] [[גדעון תדמור]], יו"ר [[דלק קידוחים]] עם נציג של חברת CCC. בפגישה דנו באפשרות של ייצוא של [[גז טבעי]] מ[[תמר (שדה גז)|שדה הגז תמר]] לתחנת הכוח בעזה, השניים נפגשו באופן תדיר מספר שנים ועם הזמן התקדמו עם המשא ומתן בעניין במשך שנים התקיים אך [[ממשלת ישראל]] לא הסכימה למהלך ובעקבות כך הוא לא יצא לפועל.▼
▲עוד ביוני 2009 נפגש ב[[מלון אמריקן קולוני]] שב[[ירושלים]] [[גדעון תדמור]], יו"ר [[דלק קידוחים]] עם נציג של חברת CCC. בפגישה דנו באפשרות של ייצוא של [[גז טבעי]] מ[[תמר (שדה גז)|שדה הגז תמר]] לתחנת הכוח בעזה, השניים נפגשו באופן תדיר מספר שנים ועם הזמן התקדמו עם המשא ומתן בעניין במשך שנים התקיים אך [[ממשלת ישראל]] לא הסכימה למהלך ובעקבות כך הוא לא יצא לפועל.
ב[[מבצע עמוד ענן]] הפגיז [[טנק]] של צה"ל מכלי דלק בסמוך לתחנה וגרם להפסקת ייצור החשמל באופן זמני.
ביולי 2014, בשיאו של מבצע [[צוק איתן]] [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] התקיף מאגר דלק שהיה בסמוך לתחנת הכוח, התקיפה גרמה ל[[שרפה|שרפת]] ענק בתחנה ולהשבתתה, צה"ל מסר בתגובה "לא הייתה כוונה לפגוע בתחנה", מלבד אירוע זה גם באותה עת נפגעה אספקת החשמל לרצועה מישראל לאחר שנפגעו מספר קווי חשמל, בעקבות כך [[ראש ממשלת ישראל]], [[בנימין נתניהו]] ו[[משרד האנרגיה|שר האנרגיה]], [[סילבן שלום]] הורו להנהלת חברת החשמל שלא תסכן עובדים בתיקון הקווים ובכך הצטמצמה אף יותר אספקת החשמל ברצועה{{הערה|{{כלכליסט|דני רובינשטיין|הכלכלה הפלסטינית: תחנת הכוח של עזה הופצצה והושבתה|3637239|30 ביולי 2014}}}}.
שורה 73 ⟵ 75:
באוקטובר 2018 נכנסה לרצועה משאית דרך [[מעבר כרם שלום]], המשאית הובילה מכליות סולר שתרמה [[הוועדה הקטרית לשיקום רצועת עזה]], בעזרת המשאית יורחבו שעות אספקת החשמל לתושבים ברצועה, מעשה זה קיבל את תמיכתו של שליח הממשל האמריקאי למזרח התיכון ,[[ג'ייסון דב גרינבלט]], מלבדו גם ארגון החמאס (ששולט ברצועה מ-2006 לאחר ניצחונו ב[[עימות חמאס-פת"ח ברצועת עזה|עימות פת"ח-חמאס ברצועה]]) בירך על המעשה ואף אמרו כי "מענק הדלק הקטרי להפעלת תחנת הכוח בעזה הגיע הבוקר באמצעות האו"ם, תושבים ברצועת עזה צריכים לחיות בכבוד, ללא מצור (ובכך גם התייחס ל[[הסגר על רצועת עזה|מצור הישראלי שהוטל על רצועת עזה]]), ללא מלחמה וללא תוקפנות"{{הערה|{{ynet|אליאור לוי ומתן צורי|ארה"ב מודה לקטאר ולישראל על הכנסת מכליות הסולר לעזה: "המטרה - הפסקת אש"|5367147|9 באוקטובר 2018}}}}.
ביוני 2019 כאשר התגברה תופעת הפרחתם של [[בלון תבערה|בלוני תבערה]] לעבר יישוביי [[עוטף עזה]] הודיעה [[מתאם פעולות הממשלה בשטחים|היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים]] על הפסקה של משלוחי הסולר שישמש להפעלת תחנה הכוח בעזה
==קישורים חיצוניים==
| |||