דואג האדומי – הבדלי גרסאות

מ
אחידות במיקום הערות שוליים
מ (אחידות במיקום הערות שוליים)
על דואג מסופר ב[[ספר שמואל]] א' פרקים כ"א-כ"ב. כמו כן [[תהילים נ"ב|מזמור נ"ב]] ב[[תהילים]] נכתב אודותיו.
 
משמו של דואג ניתן להסיק שמוצאו ככל הנראה מ[[אדום (עם)|אדום]]. [[יוסף בן מתתיהו]] מכנה אותו "דואג הסורי"{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[קדמוניות היהודים]]''', ספר ששי, פרק יב, פסקה ד, סעיף 254 (כרך א, עמ' 207).}} וזאת כנראה בעקבות הגרסה "ארמי" תחת "אדמי" המתועדת ב[[תרגום השבעים]]. דואג היה "אַבִּיר הָרֹעִים, אֲשֶׁר לְשָׁאוּל", כלומר ה[[שר]] הממונה על ה[[רועה צאן|רועים]] בממלכתו של שאול. ניתן להבין כי דואג היה איש אדוק - מתואר כ"נֶעְצָר לִפְנֵי ה'" ב[[משכן נוב]]. בעת שהותו במשכן נוב, היה עד לעזרה שהגיש ה[[כהן גדול|כהן הגדול]] [[אחימלך בן אחיטוב]] ל[[דוד]] בברחו מפני [[שאול]]. דואג סיפר על כך לשאול אשר גזר מוות על אחימלך ובית אביו. כאשר סירבו עבדי שאול לבצע את גזר הדין, פנה שאול לדואג והורה לו לפגוע בכוהנים. דואג ביצע את צו המלך באכזריות רבה: הרג שמונים וחמישה כוהנים והכה בעיר נוב "מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה, מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק וְשׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה, לְפִי חָרֶב".{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|כב|יט}}}}
 
==מדרש שמו==
דואג הוא נושאם של [[מדרש]]ים רבים, אשר רובם ככולם שופטים אותו לחומרה, חלקם שואבים מ[[תהילים נ"ב|מזמור נ"ב]] ב[[תהילים]] אשר חיבר דוד על דואג.
 
דואג מתואר כגדול בתורה ("אדומי" - שהיה מאדים פני הכל בהלכה,{{הערה|[[מדרש תהילים]] פרק נב סימן ד}}, "אביר הרועים" = [[אב בית דין]]{{הערה|'''רש"י, שמואל א פרק כא פסוק ח'''}}), אך גם כאדם אכזר, אשר קינא ב[[דוד]], שנא אותו ועשה ככל שניתן להכפיש את שמו.
 
דואג הוא אחד מבין ארבעה "הדיוטות" אשר אין להן חלק ב[[עולם הבא]].{{הערה|{{משנה|סנהדרין|י|ב}}}}