ריאליזם מדעי – הבדלי גרסאות

'''ריאליזם מדעי''' ([[אנגלית]]: '''Scientific Realism''') הוא זרם ב[[פילוסופיה של המדע]] הגורס כי יש ביכולתן של תאוריות מדעיות נכונות לתאר את העולם האמיתי כפי שהוא. מחזיקי השקפה זו מאמינים שישיםש[[ישות|ישויות]] בלתי ניתניםניתנות לצפייה כמו [[אלקטרון|אלקטרונים]] או [[שדה חשמלי|שדות חשמליים]] ואפילו [[משוואה|משוואות]], באמת קיימיםקיימות במציאות.

# '''ריאליזם [[סמנטיקה|סמנטי]]''' - יש לפרש מונחים תאורטיים כגון 'אלקטרונים' או-'כוחות' שמתייחסים לאובייקטים בלתי ניתנים לצפייה, כפשוטם. זאת אומרת, מונחים בלתי תצפיתיים אלה מתייחסים ליישיםליישויות שאכן קיימיםקיימות בעולם, ואינם רק כלי נוח לארגון התופעות הניתנות לצפייה.

הריאליזם המדעי החל כפילוסופיה של [[השכל הישר]] וכתגובה ל[[פוזיטיביזם לוגי|פוזיטיביזם הלוגי]]. הפוזיטיביסטים חשבו שלמשפטים מטאפיזיים, כלומר משפטים על מה שלא ניתן לתפוס ישירות בחושים, אין ערך אמת, כי לא ניתן לוודא אותם. למשפטים במדע על ישיםישויות לא נראיםנראות כגון [[אלקטרון|אלקטרונים]] יש ערך אמת רק אם אפשר לעשות להם רדוקציה למשפטים על ישיםישויות נראיםנראות (למשל "שבילים" ב[[תא ערפל]]). הריאליסטים התקוממו נגד ההשקפה זו וטענו לעומתם שלמשפטים "מטאפיזיים" יש ערך אמת בלי קשר לפרוצדורת אימות או ליכולת לעשות להם רדוקציה למשהו אחר. אם לדוגמה מדען אומר: "לאלקטרון יש מטען 1-" הוא מתכוון לדבריו כפשוטם, זהו משפט על ישות בעולם שיש לה תכונה מסוימת - לטענה זו יש ערך אמת או שקר בלי קשר ליכולת שלו לדעת את ערך האמת הזה.

נקודת המוצא של זרם מחשבה זה מתבססת על הקביעה ה[[לוגיקה|לוגית]] שאמיתותה של [[תאוריה]] מדעית אינה עניין פרגמטי אלא מוחלט: מתוקף [[חוק השלישי הנמנע]] תאוריה מדעית יכולה להיות או אמיתית או שקרית ("[[או מוציא|או מוציא", XOR]]). כך, אם תאוריה מדעית היא אמיתית הרי שמושאיה קיימים במציאות: מושאי המדע החומריים אכן קיימים בחלל ובזמן. מונחי המדע אינם רק כלים להבנת הטבע אלא מצביעים על ישיםישויות ממשייםממשיות. בנוסף, הריאליסטים מאמינים שכשמדובר בתאוריות מדעיות מצליחות, הטענות שהן טוענות על העולם הן אכן אמיתיות, לפחות בקירוב.

ישנן מספר גרסאות של ריאליזם מדעי, השונות זו מזו בהתחייבויותיהן המטאפיזיות. '''[[ריאליזם נאיבי]]''' מניח שכל הישיםהישויות המתואריםהמתוארות בתאוריות מדעיות אכן קיימיםקיימות. גרסאות מתוחכמות יותר של ריאליזם בוחרות להאמין באופן סלקטיבי בקיומם של ישיםישויות מסוג מסוים, אך לא באחרים.

ישנם מספר טיעונים בעד ונגד ריאליזם על גרסאותיו השונות. טיעון מפורסם בעד ריאליזם הוא "טיעון הנס", על פיו אלמלא ההנחה שהישיםשהישויות התאורטייםהתאורטיות אכן קיימיםקיימות - ההצלחה הכבירה של המדע לתת חיזויים מדויקים היא בבחינת נס. טיעון זה מזוהה עם הפילוסופים ריצ'רד בויד ו[[הילרי פטנאם]] (פטנאם חזר בו מטיעון זה וכיום הוא מחזיק בעמדה של ריאליזם פנימי, שהיא, למרות שמה, עמדה אנטי-ריאליסטית).

טיעון מרכזי נגד ריאליזם מדעי הוא טיעון "האינדוקציה הפסימית", המזוהה עם הפילוסוף [[לארי לאודן]], על פיו ההיסטוריה של המדע מכילה מספר רב של תאוריות שגויות, כגון תורת ה[[קלוריק]] של החום ותורת ה[[פלוגיסטון]] בכימיה, שזכו להצלחה אמפירית ונתנו חיזויים מדויקים למרות שהישיםשהישויות שאליהן התייחסו כמו קלוריק ופלוגיסטון, אינםאינן קיימיםקיימות כלל. מכאן, בניגוד לטיעון הנס, לא ניתן להסיק את קיומם של ישיםישויות בלתי נראיםנראות המאכלסיםהמאכלסות תאוריה מדעית מהצלחתה האמפירית.

השקפה אנטי-ריאליסטית מובילה היא [[אמפיריציזם קונסטרוקטיבי]] המזוהה עם הפילוסוף [[באס ואן פראסן]]. על פי האמפיריציזם הקונסטרוקטיבי, קיים עולם בנפרד מהתודעה האנושית, ויש להבין היגדים מדעיים המתייחסים לישיםלישויות בלתי ניתניםניתנות לצפייה בעין אנושית כמו "אלקטרונים", כפשוטם ולא כקיצורים של היגדים על ישיםישויות הניתניםהניתנות לצפייה, כפי שסברו, למשל, [[פוזיטיביזם לוגי|האמפיריציסטים הלוגיים]]. אף על פי כן, המדע אינו נותן לנו ראיות מספיקות להאמין בקיומם של ישיםישויות בלתי ניתניםניתנות לצפייה, ומטרת המדע אינה [[אמת (פילוסופיה)|אמת]], אלא נאותות אמפירית, שהיא התאמה בין התאוריה לבין התופעות הניתנות לצפייה. כלומר, האמפיריציזם הקונסטרוקטיבי מקבל את התזה האונטולוגית ואת התזה הסמנטית, אבל שולל את התזה האפיסטמית.