נוראדרנלין – הבדלי גרסאות

מ
מ (אחידות במיקום הערות שוליים)
 
==גורמים המשפיעים על הפרשתו והשפעתו של נוראדרנלין==
נוראדרנלין מופרש בעיקר בעת מצבי [[דחק]]{{הערה|שם=Chakravarty2010}} או מאמץ ולשם יצירת פעילויות חיוניות של הגוף, כגון [[חילוף חומרים]] שבין [[שומן]] ל[[גליקוגן]] ולהפך, כדי להגביר את פעילות ה[[לב]] לשם הזנה מוגברת של ה[[שריר]]ים ועוד. בהתאם לכך, הפרשתו פוחתת במצבים של [[שינה]], [[רוגע]] ו[[דיכאון]], ועולה בעת התעוררות תוך הגברת קצב הלב ולחץ הדם. השפעתו מגבירה את העירנות וה<nowiki>[[עוררות]]</nowiki>, ומחזקת יצירה ושחזור של זיכרון, ואת הקשב והריכוז{{הערה|שם=Chakravarty2010|Chakravarty, A. (2010). The creative brain–Revisiting concepts. Medical hypotheses, 74(3), 606-612.}}.
 
[[קוקאין]], [[מורפיום|אופייטים]] ו[[אמפטמין|אמפטמינים]] מגבירים את השפעתו של הנוראדרנלין על ידי האטת [[ספיגה חוזרת (מערכת העצבים)|הספיגה החוזרת]] שלו. כתוצאה מכך תאי העצב הבתר-[[סינפסה|סינפטיים]] מופעלים למשך זמן ארוך יותר, דבר היוצר השפעות פסיכולוגיות. [[ליתיום]] לעומת זאת מזרז את הספיגה החוזרת של נוראדרנלין{{מקור}}, וכך גורם לירידה במצב הרוח ול[[דיכאון]]. כל סם שגורם לרמת הנוראדרנלין ב[[סינפסה|סינפסות]] שב[[מוח]] לעלות או לרדת, יגרום במקביל לעלייה או ירידה (בהתאמה) של מצב הרוח של הצרכן. אולם בטווח הארוך, סם שגורם לרמת הנוראדרנלין לעלות יגרום לירידה במצב הרוח של הצרכן, משום שמערכת הוויסות במוח מאוד רגישה.