אינטגרל לבג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Bustan1498 (שיחה | תרומות)
Bustan1498 (שיחה | תרומות)
שורה 17:
לבג נקט בגישה השלישית, אך גם סיפק אפיון מלא לפונקציות שהן אינטגרביליות רימן: פונקציה היא אינטגרבילית רימן [[אם ורק אם]] היא [[פונקציה חסומה|חסומה]] וקבוצת [[רציפות|נקודות אי-הרציפות]] שלה היא בעלת [[מידה אפס]]. כלומר, כאשר יש לפונקציה "יותר מדי" נקודות אי-רציפות, לא ניתן לחלק את תחום הפונקציה למלבנים בהם התמונה אחידה יחסית, ואז אינטגרל רימן לא מוגדר.
 
לבג החליט להכליל את אינטגרל רימן. ראשית, חקר לבג ב[[תורת המידה]] והגדיר את '''[[מידת לבג]]''' על [[שדה המספרים הממשיים|הישר הממשי]] (אותה נסמן באות m). מידת לבג היא הכללה של מושג ה[[אורך]] ומאפשרת למדוד אורך של קבוצות שהן לאו דווקא איחוד סופי של [[קטע (מתמטיקה)|קטעים]] (אורך של קטע קל לחישוב: אם קצות הקטע <math>I</math> הם <math>a</math> ו-<math>b</math> אזי אורך הקטע הוא <math>\ m(I) = | b - a |</math>). אחרי שהכליל את מושג האורך באמצעות [[פונקציית מידה]] פנה לבג להגדיר את האינטגרל.
 
בחישוב אינטגרל לבג מופיעה סכימה שונה מזו המופיעה באינטגרל רימן. באינטגרל רימן מותאם לכל קטע הגובה שלו (שהוא ערך שמקבלת הפונקציה בו). לעומת זאת, באינטגרל לבג מתייחסים דווקא לטווח הערכים של הפונקציה. לכל ערך שהפונקציה מקבלת מתאימים את ה[[מידה (מתמטיקה)|מידה]] של קבוצת הנקודות בתחום המקבלת ערך זה. כלומר: