היסטוריה צבאית של יפן – הבדלי גרסאות

מ
מ (בוט החלפות: ארג\1)
להוציא את [[הפלישות המונגוליות ליפן]] שהתרחשו במאה ה-13, לא התמודדה יפן עם איום חיצוני משמעותי עד להגעתם של האירופאים במאה ה-16. כך, ההיסטוריה הצבאית של יפן הקדם-מודרנית מאופיינת בעיקרה לא במלחמות עם מדינות אחרות, אלא בעימותים פנימיים. הטקטיקות של הסמוראים שהיו נהוגות באותה תקופה כללו שימוש בקשתים ובנושאי חרבות. כמעט כל הקרבות החלו בחילופי ממטרי חיצים הדדיים ולאחר מכן החל קרב פנים אל פנים שבו נעשה שימוש בחרבות ובפיגיונות.
 
המשפחה הקיסרית נאבקה כנגד שליטתו של [[בית פוג'יווארה]], שבידיו הייתה השליטה הכמעט בלעדית על משרת ה[[עוצר (שליט)|עוצר]]. מאבקים פאודליים על קרקעות, כוח פוליטי והשפעה, הובילו בסופו של דבר למלחמתל[[מלחמת גנפיי]] בין [[שבט טאירה]] לבין [[שבט מינאמוטו]], כשמספר גדול של שבטים קטנים התייצבו לצדו של אחד הצדדים. העימותים המאוחרים של תקופת הייאן, במיוחד מלחמת גנפיי עצמה, והקמתה של שוגונות קאמאקורה, שבאה בעקבותיה, סימנו את עלייתו של מעמד הסמוראים. השוגונים, שהיו למעשה שליטים צבאיים, חלשו על הפוליטיקה היפנית במשך כמעט שבע מאות שנים ([[1185]] – [[1868]]), וחתרו תחת כוחם של [[קיסר יפן|הקיסר]] ושל החצר הקיסרית. עם סיומה של [[מלחמת גנפיי]], הגיעה לקיצה תקופת הייאן והחלה [[תקופת קאמאקורה]].
 
==יפן הפאודלית==