הממשל הצבאי הישראלי ביהודה ושומרון וחבל עזה – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Bethlehem1978.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיילים ב[[בית לחם]], [[1978]]]]

ביוני 1967, במהלך [[מלחמת ששת הימים]], כבשה מדינת ישראל את חבל [[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]] ו[[השומרון]], את [[רצועת עזה]], את [[רמת הגולן]] ואת חצי האי [[סיני]]. בעוד [[רמת הגולן]] ו[[סיני]] נחשבו לפני המלחמה לשטחים בריבונות [[סוריה]] ו[[מצרים]] (בהתאמה), הרי [[יהודה, שומרון ועזה#מעמד משפטי ומדיני|מעמדם המשפטי]] של שטחי [[יהודה ושומרון]] ורצועת עזה היה ועודנו מעורפל. בפועל, הנהיגה ישראל בכל אזורים אלה ממשל צבאי בהתאם ל[[אמנת ז'נבה הרביעית]], שקובעת את אופן הממשל בשטחים כבושים שנתפסו במלחמה. יצאו מכלל זה [[מזרח ירושלים|החלק המזרחי של ירושלים]] ושטחים נוספים ממזרח לירושלים שסופחו לישראל ולשטח המוניציפלי של [[ירושלים]] כבר ב-1967 בצו מיוחד, והחוק הישראלי הוחל עליהם. רצועת עזה הייתה נתונה בממשל צבאי מצרי משנת 1949, כך שהממשל הצבאי הישראלי החליף ממשל צבאי מצרי. יהודה ושומרון סופחו ל[[ירדן]] ב-1950, ואף על-פי שישראל לא הכירה בסיפוח, היא כיבדה אותו דה-פקטו בכך ששמרה על החוק והמשפט הירדני ברוב השטח (אף זאת בהתאם לאמנת ז'נבה הרביעית).

 

==סיום הממשל הצבאי==