אולוס גביניוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת פרק קישורים חיצוניים + תבנית:בריטניקה (בערכים בהם אין קישורים חיצוניים) (תג)
שורה 15:
גביניוס חזר בשנת 61 לפנה"ס לרומא וכיהן כ[[פראיטור]] ובשנת 58 הוא כיהן כקונסול יחד עם [[לוקיוס קלפורניוס פיסו]], במהלך כהונתו הוא סייע לטריבון הפלבס [[פובליוס קלודיוס פולכר]] בהגלייתו של קיקרו.
 
לאחר כהונתו כקונסול גביניוס מונה למושל [[סוריה]] בדרגה של [[פרומגיסטראט|פרוקונסול]]. במסגרת תפקידו הוא התערב בענייניה של יהודה שלא מכבר הפכה למדינת חסות רומאית, בהבינו את ההתנגדות היהודית לשעבוד לרומא ואת צורכה של זאת בבסיס איתן לשלטונה ב[[ארץ ישראל]] הוא החל בייסוד מחדש, שיקום והחזרת השלטון העצמי ל[[פוליס|ערים ההלניסטיות]] בארץ ישראל שנחרבו ונכבשו על ידי ה[[חשמונאים]], מהטעם שהם יהפכו ליריביוליריבי היהודים על השליטה בארץ וכיוצא בזה, בנוסף על הקרבה התרבותית שלהם לרומא, המשענת לשלטונה ביהודה.
 
פעולותיו של גביניוס עוררו מורת רוח בקרב תושביה היהודיים של ארץ ישראל ונס המרד הורם על ידי [[אלכסנדר השני (שליט חשמונאי)|אלכסנדר השני]] בנו של המלך המודח אריסטובולוס השני. תחילה אלכסנדר ניסה להשתלט על [[ירושלים]] ולהקים את חומותיה אולם ניסיון זה סוכל על ידי יחידות [[הצבא הרומי|הצבא הרומאי]] שהיו מוצבות בעיר, אולם הוא הצליח בגיוס צבא שלדברי [[יוסף בן מתתיהו]] מנה עשרת אלפים רגלים ואלף וחמש מאות [[חיל פרשים|פרשים]]{{הערה|על פי [[יוסף בן מתתיהו]], [[קדמוניות היהודים]], ספר 14, יז.}}.