חמת גדר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה
שורה 188:
התאורה באולמות המקורים הגיעה ממספר רב של [[חלון|חלונות]]. שרידי השמשות נמצאו בחפירות. החלונות פנו לכיוון דרום-מערב, כדי להבטיח קליטה מרבית של [[אור השמש]]. המסלול שעבר בין המרחצאות נמשך לאורך 12 מטר, בשביל שהיה מרוצף אבני [[בזלת]] מסותתות היטב. משני צדיו הוצבו ספסלי אבן. ממסדרון הכניסה ניתן היה להיכנס לכל אחד מהאולמות. במעבר נכללו שערים מקושטים.
 
החפירות באתר המרחצאות החלו בשנת [[1979]] על ידי [[יזהר הירשפלד]] וג.וגיורא סולר מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים]], [[החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]] ו[[רשות העתיקות]], ונמשכו שבע עונות חפירה. לדעת יזהר הירשפלד, מנהל החפירות, קיימים ממצאים הקבורים עדיין במעבה האדמה, כמו שער הכניסה המרכזי וחדרי קבלה ואירוח. העלון למבקרים בהוצאת החברה המפעילה את האתר מוסר כי בחפירות שנערכו בשנת 1979 נמצאו במקום יותר מ-5,000 מטבעות, אלפי בקבוקי זכוכית, חרסים וכתבים על שיש. נאמר בו ש"הם עומדים להיות מוצגים במוזיאון לעתיקות שיוקם במיוחד למטרה זו".
 
חופרי האתר כינו את אחת הבריכות כ"בריכת ה[[צרעת|מצורעים]]". על פי מחקרם הבריכה הייתה נתונה בתוך חלל ארכיטקטוני ארוך וצר, המפריד בין אולם האומנות שמצפון לבין האולם האובלי (סגלגל) שבדרום. הבריכה הכילה ממצאים עשירים ביותר, כגון נרות חרס. עדויות ארכאולוגיות אלו מזכירות את התיאור המפורט שמסר אנטונינוס מפְּלַקֶנְטִיָה, [[עולה רגל]] שביקר במקום בשנת [[570]], וכולל בתיאוריו את בריכת המצורעים.