אליעזר זוסמן סופר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 32:
נולד ב[[ברטיסלבה]] (פרסבורג) לרב מרדכי אפרים פישל סופר זוסמן, מתלמידי [[החת"ם סופר]]{{הערה|למרות שם המשפחה הזהה, אין לו קשר משפחתי לחת"ם סופר.}} ובנו של ר' זוסמן סופר הראשון, וללאה בת הרב יהודה בריל{{הערה|אחותם של ר' נפתלי בריל רבה של ווארין ושל ר' לייב בריל רבה של שביקרק}}.
למד ב[[ישיבת פרשבורג]] בשנותיו האחרונות של החת"ם סופר בשנות חייו האחרונות, ולאחר פטירתו למד כ-12 אצל בנו הרב [[אברהם שמואל בנימין סופר]] ה"כתב הסופר"{{הערה|הרב זוסמן סופר התכתב עם ה"כתב סופר" בהלכה (שו"ת כתב סופר: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=950&pgnum=51 אורח חיים כז]; [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=950&st=&pgnum=64&hilite= אורח חיים לד]; [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=950&st=&pgnum=120&hilite= אורח חיים סה]; [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=952&pgnum=151 יורה דעה קג]; [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=953&pgnum=18 אבן העזר ח]; [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=953&st=&pgnum=19&hilite= אבן העזר ט] ובחידושיו למסכת גיטין דף ז}}, שאימצו כבנו לאחר פטירת אביו{{הערה|"מלאה קטרות" דרוש יא}}, ואצל הרב [[משה שיק]] ב[[:en:Svätý Jur|ירגין]]{{הערה|גם עם מהר"ם שיק שמר הרב סופר על קשרים חמים והתכתב עמו בהלכה, והוא מוזכר בשו"ת מהר"ם שיק כ-40 פעם}}. נסמך לרבנות מידי הרב יחזקאל בנט מ[[נייטרא]]. היה מחסידיו של רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[צאנז]], ואף קיבל ממנו את ה[[שטריימל]] שלו.
 
בשנת [[ה'תרי"ד]] נשא את יאכט בת הרב [[יואל אונגר]], רבה של פאקש, ועבר להתגורר בסמיכות לחמיו, שם התמנה ל[[דיין (הלכה)|דיין]], [[מגיד (דרשן)|מגיד]] ו[[ראש ישיבה]]. לאחר כארבע שנים נפטרה אשתו, והוא נשא את אחותה חיה שרה.
 
בשנת [[ה'תרי"ז]] נתמנה לרב העיר [[קישקונהלש]] (האלאש), שםוקיבל החל להתפרסם כאחד מראשי המדברים בהנהגת היהדות החרדית בהונגריה. בשל ההערצה אליו קיבלגם כתבי רבנותהסמכה מקהילותמהקהילות נוספות:הסמוכות מיישא {{אנ|Kiskunmajsa}}, פלדיהז {{אנ|Kiskunfélegyháza}} וסאבאד-סאלאש {{אנ|Szabadszállás}}, בנוסף לרבנותו בהאלאש, והוא הגיע לעיתים מזדמנות לדרוש בהן. הוא ייסד [[ישיבה]] בהאלאש, כמענה לסמינר שהוקם בעיר. לחם ב[[יהדות נאולוגית|נאולוגים]] שפעלו בעירו, בעיקר בתחום בית הכנסת. כשנבנה בית הכנסת החדש ([[1860]]), נאבק על כך שהבימה תעמוד במרכז בית הכנסת ולא בחזיתו, וכן שהמחיצות בין עזרת הגברים לעזרת הנשים תהיינה אטומות{{הערה|ילקוט אליעזר, בית הכנסת}}. לאחר שכמה נאולוגים דרשו להסיר את המחיצות ואיימו שאם המחיצות לא יוסרו הם יקימו בית כנסת ויפתחו את חנויותיהם בשבת, סרב להיענות לדרישותיהם{{הערה|ראו שו"ת מהר"ם שיק אורח חיים עז}}. מאבקיו במשכילים ובנאולוגים הגיעו לידי החרמות והלשנות.
 
בשנת [[ה'תרל"ט]], לאחר פטירת מהר"ם שיק, קיבל כתב רבנות מקהילת [[חוסט]], אך הוא סרב. גם לכתב הרבנות שקיבל מקהילת [[פאפא]] סרב, משום שהבימה בבית הכנסת לא היתה ממוקמת כמנהגי האורתודוקסים{{הערה|ראו מחנה חיים חלק ב חושן משפט לו, מהר"ם שיק אורח חיים סימן עב ופרי השדה חלק ג סימן נט}}.
בשנת [[ה'תרמ"ו]], לאחר פטירת חמיו, עבר למלא את מקומו ברבנות פאקש, כשהערים באזור האלאש נותרו נאמנות לו על אף שהמרחק גדל ביניהם. בפאקש כיהן שנים רבות עד לפטירתו ב[[ט' בתשרי]] [[ה'תרס"ג]] ([[10 באוקטובר]] [[1902]]), ונקבר בה{{הערה|[https://www.zadikim.net/?p=353 בית הקברות בפאקש].}}.
 
בשנת [[ה'תרמ"ו]], לאחר פטירת חמיו, עבר למלא את מקומו ברבנות פאקש{{הערה|הקהילות הסמוכות להאלאש שקיבלו את רבנותו עליהן המשיכו לקבל את רבנותו גם כשגר בפאקש הרחוקה}}.
 
בפאקש כיהן שנים רבות עד לפטירתו ב[[ט' בתשרי]] [[ה'תרס"ג]] ([[10 באוקטובר]] [[1902]]), ונקבר בה{{הערה|[https://www.zadikim.net/?p=353 בית הקברות בפאקש].}}. קהילת רבנותו הראשונה בהאלאש הנציחה אותו בלוח זיכרון גדול בכניסה לבית הכנסת{{הערה|ראו [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1396&pgnum=228 פרי השדה חלק ב סימן סו]}}.
 
התכתב עם רבני הונגריה בדורו, בהם הרב [[יהודה אסאד]]{{הערה|ילקוט אליעזר חלק ג}}, הרב [[ירמיה לעוו]]{{הערה|הערות לספר "מוצל מאש" סימן כד}}, הרב ישעיה כ"ץ מ[[שארושפטק]]{{הערה|ספר המקנה טו לד; יט ו; נ ד}}, הרב עמרם גרינוולד מ[[צ'ורנה]]{{הערה|ספר המקנה ח ד}}, הרב [[שמואל ארנפלד]]{{הערה|חתן סופר סימן נה}} חותנו הרב יואל אונגר{{הערה|תשובות ריב"א חלק א סימן פב}}.