אסכולת מנהיים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4:
 
הראויה ביותר לציון בין הטכניקות המהפכניות של תזמורת מנהיים הייתה טיפולה העצמאי יותר בכלי הנשיפה והקרשנדו המפורסם שלה, שהקיף את כל התזמורת והיה לסימן ההיכר העיקרי של האסכולה. סגנון [[שטורם אונד דראנג]] במוזיקה התפתח מאוד במנהיים, והשפיע על דור שלם של מלחינים קלסיים ואף רומנטיים מוקדמים.
חברי אסכולת מנהיים כללו את יוהן שטאמיץ, פרנץ קסאוור ריכטר, [[קרל שטאמיץ]] וכריסטיאן קאנאביך, והייתה לה השפעה ישירה מאוד על הרבה מלחיני סימפוניות של התקופה, ביניהם [[יוזף היידן]] וליאופולד הופמן. קאנאביך, אחד ממנהלי התזמורת אחרי מותו של יוהן שטאמיץ, היה גם ידידו הקרוב של [[וולפגנג אמדיאוס מוצרט]] מאז שמוצרט ביקר במנהיים משנת [[1777]] ואילך. לתזמורת מנהיים הייתה השפעה עצומה על מוצרט, בתזמורת מנהיים הכיר מוצרט לראשונה את הקלרינט ומאז כתב לכלי זה ברוב היצירות הסימפוניות שלו. הסמפוניה 40 למשל, מופיעה בפרטיטורה ללא קלרינט, אליה נוספה חמשה עליונה (מעל לחליל) בתפקיד שמוצרט הוסיף לקלרינט.מוצרט מאד התרשם מתזמורת מנהיים וכמה מן הסימפוניות והאופרות שלו נכתבו עבורה, במיוחד לאחר שהתזמורת והחצר כולה עברו ל[[מינכן]] ב-[[1779]], עם עלייתו של האלקטור קרל תאודור לכס מלכות בווריה. גם בכמה מן ה[[סונטה (מוזיקה)|סונטות]] של מוצרט ל[[פסנתר פטישים]] ניכרת השפעת האסכולה (ומוצרט, כמתברר ממכתביו, היה מודע לכך).
 
[[קטגוריה:מוזיקה]]