אליעזר זוסמן סופר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 32:
נולד ב[[ברטיסלבה]] (פרסבורג) לרב מרדכי אפרים פישל סופר זוסמן, מתלמידי [[החת"ם סופר]]{{הערה|למרות שם המשפחה הזהה, אין לו קשר משפחתי לחת"ם סופר.}} ובנו של ר' זוסמן סופר הראשון, וללאה בת הרב יהודה בריל{{הערה|אחותם של ר' נפתלי בריל רבה של ווארין ושל ר' לייב בריל רבה של שביקרק}}.
למד ב[[ישיבת פרשבורג]] בשנותיו האחרונות של החת"ם סופר בשנות חייו האחרונות, ולאחר פטירתו למד כ-12 אצל בנו הרב [[אברהם שמואל בנימין סופר]] ה"כתב הסופר"{{הערה|הרב זוסמן סופר התכתב עם ה"כתב סופר" בהלכה (שו"ת כתב סופר: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=950&pgnum=51 אורח חיים כז]; [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=950&st=&pgnum=64&hilite= אורח חיים לד]; [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=950&st=&pgnum=120&hilite= אורח חיים סה]; [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=952&pgnum=151 יורה דעה קג]; [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=953&pgnum=18 אבן העזר ח]; [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=953&st=&pgnum=19&hilite= אבן העזר ט] ובחידושיו למסכת גיטין דף ז}}, שאימצו כבנו לאחר פטירת אביו{{הערה|"מלאה קטרות" דרוש יא}}, ואצל הרב [[משה שיק]] ב[[:en:Svätý Jur|ירגין]]{{הערה|גם עם מהר"ם שיק שמר הרב סופר על קשרים חמים והתכתב עמו בהלכה, והוא מוזכר בשו"ת מהר"ם שיק כ-40 פעם}}. נסמך לרבנות מידי הרב יחזקאל בנט מ[[נייטרא]]. היה מחסידיו של רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]], ואף קיבל ממנו את ה[[שטריימל]] שלו, חרף התנגדותו הנחרצת של אביו לחסידות{{הערה|אביו כתב בצוואתו: "אין אני מסכים על החדשות שלובשים מלבושי חסידות ומתרשלים בלימוד בכלל... נא ונא שאל תפנו ימין או שמאל אפילו זיז כל שהוא מהמנהגים הישנים כי החדש אסור מן התורה בכל מקום" (יוסף צבי סופר, דברי סופרים, לונדון תשכ"ג, עמ' קג).}}.
 
בשנת [[ה'תרי"ד]] נשא את יאכט בת הרב [[יואל אונגר]], רבה של פאקש, ועבר להתגורר בסמיכות לחמיו, שם התמנה ל[[דיין (הלכה)|דיין]], [[מגיד (דרשן)|מגיד]] ו[[ראש ישיבה]]. לאחר כארבע שנים נפטרה אשתו, והוא נשא את אחותה חיה שרה.
שורה 40:
בשנת [[ה'תרל"ט]], לאחר פטירת מהר"ם שיק, קיבל כתב רבנות מקהילת [[חוסט]], אך הוא סרב. גם לכתב הרבנות שקיבל מקהילת [[פאפא]] סרב, משום שהבימה בבית הכנסת לא היתה ממוקמת כמנהגי האורתודוקסים{{הערה|ראו מחנה חיים חלק ב חושן משפט לו, מהר"ם שיק אורח חיים סימן עב ופרי השדה חלק ג סימן נט}}.
 
בשנת [[ה'תרמ"ו]], לאחר פטירת חמיו, עבר למלא את מקומו ברבנות פאקש{{הערה|הקהילות הסמוכות להאלאש שקיבלו את רבנותו עליהן המשיכו לקבל את רבנותו גם כשגר בפאקש הרחוקה}}. מעברו לפאקש הגיע לאחר מאבק בין תי הקבוצות העיקריות בקהילה, החרדים והמתחדשים,
 
בפאקש כיהן שנים רבות עד לפטירתו ב[[ט' בתשרי]] [[ה'תרס"ג]] ([[10 באוקטובר]] [[1902]]), ונקבר בה{{הערה|[https://www.zadikim.net/?p=353 בית הקברות בפאקש].}}. קהילת רבנותו הראשונה בהאלאש הנציחה אותו בלוח זיכרון גדול בכניסה לבית הכנסת{{הערה|ראו [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1396&pgnum=228 פרי השדה חלק ב סימן סו]}}.
 
התכתב עם רבני הונגריה בדורו, בהם הרב [[יהודה אסאד]]{{הערה|ילקוט אליעזר חלק ג}}, הרב [[ירמיה לעוו]]{{הערה|הערות לספר "מוצל מאש" סימן כד}}, הרב ישעיה כ"ץ מ[[שארושפטק]]{{הערה|ספר המקנה טו לד; יט ו; נ ד}}, הרב עמרם גרינוולד מ[[צ'ורנה]]{{הערה|ספר המקנה ח ד}}, הרב [[שמואל ארנפלד]]{{הערה|חתן סופר סימן נה}} חותנו הרב יואל אונגר{{הערה|תשובות ריב"א חלק א סימן פב}}.
 
==ספריו==