ביפידובקטריום – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Maayanleuw (שיחה | תרומות) |
Maayanleuw (שיחה | תרומות) הוספת מקור |
||
שורה 17:
הוספה של ביפידובקטריום כפרביוטיקה לטיפולים שגרתיים של [[קוליטיס כיבית]] הראו שיש קשר בין שיפור ההפוגה ולשיפור תחזוק ההפוגה<ref>{{צ-מאמר|שם=Systematic review of randomized controlled trials of probiotics, prebiotics, and synbiotics in inflammatory bowel disease|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4266241/|כתב עת=Clinical and Experimental Gastroenterology|שנת הוצאה=2014-12-09|עמ=473–487|כרך=7|doi=10.2147/CEG.S27530|מחבר=Yezaz A Ghouri, David M Richards, Erik F Rahimi, Joseph T Krill}}</ref>. זנים מסוימים של ביפידובקטריום נחשבים לפרביוטיוקות חשובות בתעשיית המזון. מינים וזנים שונים של ביפידובקטריום יכולים לשמש כמגוון רחב של תועלת לבריאות, כולל ויסות [[הומאוסטאזיס]] של מיקרוביאלים במעיים. בנוסף, בית גידול של [[פתוגנים]] וחיידקים מזיקים המשפיעים על רירית המעיים,<ref>{{צ-מאמר|שם=Microbial Translocation in Chronic Liver Diseases|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3405644/|כתב עת=International Journal of Microbiology|שנת הוצאה=2012|כרך=2012|doi=10.1155/2012/694629|מחבר=Marilia Rita Pinzone, Benedetto Maurizio Celesia, Michele Di Rosa, Bruno Cacopardo}}</ref> אפנון של תגובות חיסוניות מקומיות ומערכתיות, דיכוי של פעילות אנזימתית בתוך מיקרוביוטה והפקה של ויטמינים. ביפידובקטריום משפר את חסימת ריר המעיים ומוריד את רמות ה[[ליפופוליסכריד]] במעיים.
ביפידובקטריה עשוי גם לשפר את תחושת כאב הבטן במטופלים החולים ב[[תסמונת המעי הרגיז]] למרות שמחקרים עד היום אינם חד משמעיים בנושא.<ref>{{צ-מאמר|שם=The Effect of Bifidobacterium on Reducing Symptomatic Abdominal Pain in Patients with Irritable Bowel Syndrome: A Systematic Review|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7456408/|כתב עת=Probiotics and Antimicrobial Proteins|שנת הוצאה=2020|עמ=834–839|כרך=12|doi=10.1007/s12602-019-09609-7|מחבר=Charlotte Pratt, Matthew D. Campbell}}</ref>
חלב אם מכיל ריכוזים גבוהים של לקטוז וכמויות נמוכות של [[זרחה]] ([[בופר]]). לכן, כאשר חלב האם מותסס על-ידי חיידקים חומציים (כולל ביפידובקטריה) במעי התינוק, רמת החומציות יכולה לרדת בעקבות כך, דבר המקשה על צמיחת [[חיידקים גראם-שליליים]].
==ביפידובקטריום ותינוקות==
המעיים של ילודים יחסית סטריליים עד הלידה, שם נקלטים חיידים מהסביבה ומהאם. <ref>{{צ-מאמר|שם=Early colonization of functional groups of microbes in the infant gut|קישור=https://sfamjournals.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/1462-2920.13316|כתב עת=Environmental Microbiology|שנת הוצאה=2016|עמ=2246–2258|כרך=18|doi=10.1111/1462-2920.13316|מחבר=Van T. Pham, Christophe Lacroix, Christian P. Braegger, Christophe Chassard}}</ref>המיקרוביוטה המרכיב את המעיים של הילוד שונה ממעיים של אדם בוגר. תינוק מגיע לשלב בוגר מבחינת המיקרוביום בגופו באזור גיל 3, כאשר מגוון המיקרוביום בגופו גדל, מתייצב וכאשר תינוק עובר לאכול מזון מוצק. התפתחות מושבות של ביפידובקטריום מוקדמת יותר אצל תינוקות הניזונים מחלב אם לעומת תינוקות הניזונים מפורמולה.<ref>{{צ-מאמר|שם=Infant formula interface and fat source impact on neonatal digestion and gut microbiota|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/ejlt.201500025|כתב עת=European Journal of Lipid Science and Technology|שנת הוצאה=2015|עמ=1500–1512|כרך=117|doi=10.1002/ejlt.201500025|מחבר=Claire Bourlieu, Karima Bouzerzour, Stéphanie Ferret‐Bernard, Cindy Le Bourgot}}</ref> אצל ילוד, ביפידובקטריום הינו החיידק השכיח ביותר במיקרוביום של המעיים. <ref>{{צ-מאמר|שם=Diversity of Bifidobacteria within the Infant Gut Microbiota|קישור=https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0036957|כתב עת=PLOS ONE|שנת הוצאה=2012-11-05|עמ=e36957|כרך=7|doi=10.1371/journal.pone.0036957|מחבר=Francesca Turroni, Clelia Peano, Daniel A. Pass, Elena Foroni}}</ref> יש נטייה גדולה יותר לשינוי ב[[גן (ביולוגיה)]] לאורך זמן בילודים, דבר ההופך אותם לפחות עמידים לעומת ביפידובקטריום של מבוגרים. תינוקות וילדים תחת גיל 3 מראים פחות גיוון בסוגי חיידקי המיקרוביום, אך עדיין יש אצל התינוקות והילדים מבחר רחב יותר מאשר אצל מבוגרים. <ref>{{צ-מאמר|שם=Development of intestinal microbiota in infants and its impact on health|קישור=https://doi.org/10.1016/j.tim.2012.12.001|כתב עת=Trends in Microbiology|שנת הוצאה=2013-04|עמ=167–173|כרך=21|doi=10.1016/j.tim.2012.12.001|מחבר=Sebastien Matamoros, Christele Gras-Leguen, Françoise Le Vacon, Gilles Potel}}</ref> ישנה הפחתה של ביפידובקטריום ועלייה במגוון המיקרוביום במעיים של ילודים כאשר מופחתת צריכת חלב האם ועולה צריכת המזון המוצק. חלב אם אצל יונקים מכיל [[HMO אוליגוסכרידים בחלב-אם]]. בחלק אם אוליגוסכרידים לא מעוכלים על ידי אינזימים אלא נשארים שלמים במערכת העיכול עד אשר מגיעים למעי גס שם מפורקים על ידי המיקרוביוטה. ישנם סוגים שונים של ביפידובוקטריום המכילים גנים אשר מפרקים את חלב האם על ידי [[הידרוליזה]]. בעקבות כך, [[רב-סוכר]] המופק על ידי האדם מומר לאוכל ואנרגיה עבור הב. ביפידובקטריום (גן מסוים של ביפידובקטריום), דבר המראה על [[קו-אבולוציה]].<ref>{{צ-מאמר|שם=Bifidobacteria and the infant gut: an example of co-evolution and natural selection|קישור=https://doi.org/10.1007/s00018-017-2672-0|כתב עת=Cellular and Molecular Life Sciences|שנת הוצאה=2018-01-01|עמ=103–118|כרך=75|doi=10.1007/s00018-017-2672-0|מחבר=Francesca Turroni, Christian Milani, Sabrina Duranti, Chiara Ferrario}}</ref>
==אקולוגיה==
| |||