רמב"ם – הבדלי גרסאות

{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי משה בן מימון}}

{{אישיות רבנית

| שם בשפת המקור = רבי משה בן מימון

| תמונה = [[קובץ:maimonides-2.jpg|מרכז]]

| תאריך פטירה = [[13 בדצמבר]] [[1204]]

| מקום פטירה = [[קובץ:Flag of Ayyubid Dynasty.svg|קישור=השושלת האיובית|גבול|22x16pxpx|הסולטנות האיובית]] [[קהיר]], [[השושלת האיובית|הסולטנות האיובית]]

| תאריך לידה עברי = [[ד'תתצ"ח]]

| תאריך פטירה עברי = [[כ' בטבת]] [[ד'תתקס"ה]]

| מקום פעילות = [[קהיר]]

| תפקידים נוספים = יועץ ורופא אישי של מלך מצרים

| רבותיו = אביו ר' [[מימון הדיין]], ר' [[יוסף אבן מיגאש]], ר' [[יהודה הכהן אבן סוסאן]].

| תלמידיו = בנו ר' [[אברהם בן הרמב"ם]], ר' [[יהונתן הכהן מלוניל]], ר' [[יוסף בן יהודה אבן עקנין]] ורבים אחרים

| חיבוריו = [[מילות ההגיון]], [[פירוש המשנה לרמב"ם|פירוש המשנה]], [[משנה תורה]], [[אגרות הרמב"ם|אגרות]], [[תשובות הרמב"ם|תשובות הלכתיות]], [[מורה הנבוכים]], כתבים רפואיים וכתבים שאבדו או נשמרו רק בחלקם.

}}

רבי '''משה בן מימון''' (נולד: [[ד'תתצ"ח]], [[1138]]{{הערה|ויש אומרים [[י"ד בניסן]] [[ד'תתצ"ה]], [[1135]]. ראו [[#לידתו|להלן]] ובדברי שילת שם.}}, נפטר: [[כ' בטבת]] [[ד'תתקס"ה]], [[13 בדצמבר]] [[1204]]), מכונה גם ב[[ראשי תיבות]] '''רמב"ם''' (ב[[ערבית]] מוכר כ'''מוסא בן מימון''' או כ'''אבן עבד אללה''', ובלשונות אירופה כ'''מיימונידס''') היה מגדולי ה[[פוסק]]ים בכל הדורות, מחשובי ה[[פילוסוף|פילוסופים]] ב[[ימי הביניים]], [[איש אשכולות]] ו[[רופא]]. אחד האישים החשובים והנערצים ביותר ב[[יהדות]]. עליו נאמר "מ[[משה]] עד {{מונחון|משה|הרמב"ם}} לא קם כמשה"{{הערה|לרשימת מקורות הפתגם ראו: אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא, עמודים 606–610. המקור הראשון הוא כנראה רבי [[יצחק אבן לטיף]] (נפטר בערך [[ה'נ']]) בסוף הקדמתו ל"שער השמים" (כ"י מינכן 46, דף 17 ע"א)}} והוא הוכתר בכינוי "הנשר הגדול". הרמב"ם החזיק במשנה [[רציונליזם|רציונליסטית]] מובהקת שבאה לידי ביטוי בכתביו. הוא הוכר כ[[פילוסוף]] וכרופא גם בתרבויות הערבית והאירופית.

 

==קורות חיים==

=== לידתו ===

בין הרמב"ם לר' עובדיה דיין קורדובה 7 דורות:

 

 

 

=== קורות חייו בצעירותו ===

=== העלייה לארץ ישראל ===

בשנת [[1165]] הפליגו הרמב"ם ומשפחתו מ[[סבתה]] (מאוחר יותר [[מרוקו הספרדית]], כיום ספרד), אל [[עכו]] שבארץ ישראל, בה התיישבו. הקהילה היהודית בעכו הייתה בימים ההם מהגדולות בארץ ישראל, וקיבלה בכבוד רב את משפחת הרמב"ם. רב העיר עכו, רבי יפת בן רבי אליהו, התקשר בקשרי ידידות עם הרמב"ם, ידידות שנמשכה גם לאחר שנים באמצעות קשרי מכתבים, ולבסוף על ידי מינויו של רבי יפת כאחד הדיינים בקהילת [[אלכסנדריה]], שהייתה תחת מרותו של הרמב"ם כראש רבני מצרים. חמישה חדשים לאחר העלייה לארץ ביקרו הרמב"ם, אביו ורבי יפת ב[[ירושלים]], שהו שם שלושה ימים, משם הם נסעו ל[[חברון]], והתפללו ב[[מערת המכפלה]].

{{ציטוט

|תוכן=בליל אחד בשבת בארבעה ימים לחודש אייר נכנסתי לים, וביום שבת, עשירי לאייר שנת תתקכ"ה עמד עלינו נחשול שבים לטבענו והיה זעף גדול בים, ונדרתי עלי: שני ימים אלו אצום בהם ואתענה בהם.. ואצווה על בני לעשות כן עד סוף כל הדורות, ויתנו צדקה כפי כוחם...

=== מותו ולאחר מותו ===

{{הפניה לערך מורחב|קבר הרמב"ם}}

הרמב"ם נפטר ב[[פוסטאט|פוּסטאט]] (קהיר העתיקה) שב[[מצרים]] ב[[כ' בטבת]] [[ד'תתקס"ה]] ([[13 בדצמבר]] [[1204]]) בגיל 66. בנו רבי [[אברהם בן הרמב"ם|אברהם]] מילא את מקומו בהנהגת יהודי מצרים. הוא וצאצאיו כיהנו כנגידים ועמדו בראש זרם דתי-חסידי, המוכר במחקר בשם [[חסידי מצרים]]. המסורת אומרת שלפי דרישתו המפורשת של הרמב"ם "אל נא תקברוני במצרים", הועברה גופתו ממצרים ל[[טבריה]] ובה אכן עומד ציון שמקובל כמקום קבורתו. בחלקה זו קבורים אף [[ישעיה הלוי הורוביץ|השל"ה הקדוש]] ורבן [[יוחנן בן זכאי]].

 

בשנת 2009 נחנך בסמוך לקברו של הרמב"ם [[מרכז מבקרים]] חדש, [[מרכז מורשת הרמב"ם]], המציג את פועלו.

 

{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1138|מספר שנים=66}}

 

 

== ספריו וכתביו ==