יונה מצגר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שימוש מושכל בפרמטרים ימין ושמאל בתבנית:הערה (תג) |
←פרשות ציבוריות ופליליות: בהמשך הטיעון נמחק מכתב האישום |
||
שורה 106:
בשנת 2008 פרסמו [[קלמן ליבסקינד]] ו[[בועז גאון]] תחקיר שלפיו הרב מצגר הרבה לטוס לחו"ל במחלקה הראשונה, ובתמורה תומך בעמדתם של שלוחי [[חב"ד]] ובמינויים לתפקידי רבני עיר וארצות. אנשי חב"ד הגיבו וטענו שהרב מצגר עושה בכך את תפקידו{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=27415 הרב מצגר ממלא את תפקידו] מאמר תגובה הכולל צילום הכתבה המקורית של ליבסקינד וגאון. (אתר שטורעם.נט של חב"ד)}}.
ב-[[20 ביוני]] [[2013]] נעצר על ידי [[היחידה הארצית לחקירות הונאה]], לאחר חקירה סמויה שנוהלה נגדו במשך מספר חודשים, בחשד לביצוע עבירות של [[לקיחת שוחד]], [[מרמה]] ו[[הלבנת הון]]. על פי החשדות, הוא ומקורביו לקחו לעצמם מאות אלפי שקלים מכספי תרומות. בתום חקירתו נשלח למעצר בית למשך חמישה ימים, והשעה עצמו מחלק מתפקידיו{{הערה|{{ynet|אלי סניור|הרב הראשי מצגר נעצר: "לקח כספי תורמים לכיסו"|4395052|20 ביוני 2013}}}}. ב-[[18 בנובמבר]] 2013 נעצר שוב על רקע החשדות הקודמים בדבר הלבנת הון, וכן שיבוש מהלכי חקירה והדחת עדים. בית משפט השלום האריך את מעצרו בתשעה ימים{{הערה|{{הארץ|יניב קובוביץ|הרב הראשי לשעבר יונה מצגר נעצר בחשד לשוחד במיליונים לאורך כהונתו|1.2168395|18 בנובמבר 2013}}}}. באוקטובר [[2015]] הוגש כנגדו [[כתב אישום]] ובו מספר רב של עבירות בסעיפים: לקיחת שוחד, [[קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות]], [[העלמת מס]], הלבנת הון, [[הדחה בחקירה]] ועוד. בכתב האישום, שנשען על האשמות איש סודו ונהגו האישי חיים אייזנשטט, שהיה לעד מדינה, תוארו העברות כספים אל כיסיהם בעקבות תיווך בין המעוניינים בגיור בחו"ל וכן מתיווך בין תורמים לעמותות. בין היתר נטען
ב-[[30 בינואר]] [[2017]] הרשיע אותו [[בית המשפט המחוזי]] בירושלים, במסגרת [[הסדר טיעון]], בעבירות של [[לקיחת שוחד]], [[קבלת דבר במרמה]], [[שיבוש הליכי משפט]] ועבירות על [[פקודת מס הכנסה]]{{הערה|{{וואלה!|אמרי סדן|הרב הראשי לשעבר יונה מצגר הודה והורשע בשוחד במסגרת הסדר טיעון|3035950|30 בינואר 2017}}}}. ב-23 בפברואר דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את העונש שנקבע בהסדר הטיעון, וגזר על מצגר ארבע וחצי שנות מאסר, ובנוסף חייב אותו לשלם למדינה 5 מיליון ש"ח (המורכבים מ[[קנס]] בסך מיליון, [[חילוט]] בסך 2 מיליון ומס הכנסה בסך 2 מיליון ש"ח){{הערה|{{וואלה!|אמרי סדן|הסדר הטיעון נדחה: 4.5 שנות מאסר לרב הראשי לשעבר מצגר|3043045|23 בפברואר 2017}};{{ש}}[https://www.nevo.co.il/psika_html/mechozi/ME-15-10-21629-11.htm תפ (י-ם) 21629-10-15 מדינת ישראל נ' יונה יחיאל מצגר], (באתר "[[הוצאת נבו|נבו]]")}}. בעקבות ערעור על חומרת העונש{{הערה|[http://www.ch10.co.il/news/350150/#.WMpaMTuGPIU הרב מצגר ערער על העונש], אתר חרדים 10, 5 במרץ 2017}}, הקל בית המשפט העליון בעונש המאסר שנגזר עליו והעמידו על המוסכם בהסדר הטיעון, שלוש וחצי שנות מאסר בפועל{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17020210.m02|סוג=ע"פ|עותר=יונה יחיאל מצגר|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=30 באפריל 2017}}}}. ב-[[1 במאי]] [[2017]] החל לרצות את עונשו ב[[כלא מעשיהו]]{{הערה|{{mako|[[גיא פלג]], [[משה נוסבאום]], חדשות 2|הבוקר: הרב יונה מצגר נכנס לכלא|6d1c11f6762cb51004|news-law/legal-q2_2017|1 במאי 2017}}}}. בינואר 2019 דחה [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] [[ראובן ריבלין]] את בקשתו של מצגר ל[[חנינה (ישראל)|חנינה]] באומרו כי {{ציטוטון|מוסד החנינה איננו חוליה נוספת במערכת המשפט והוא נועד למקרים בודדים וחריגים בלבד, בהם מתקיימות נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן.}}{{הערה|{{כיכר השבת|ישי כהן|הנשיא ריבלין דחה את בקשת החנינה של הרב מצגר|305294|29 בינואר 2019}}}}. ב-5 במרץ 2019 הורתה ועדת השחרורים על שחרורו המוקדם, בשל התנהגות טובה ומצוקת מקום בבתי הכלא. הוא שוחרר למחרת, לאחר שריצה 22 חודשים{{הערה|{{החדשות 13|מאור צור|בתום 22 חודשי מאסר: הרב הראשי לשעבר יונה מצגר השתחרר מהכלא|10news/news/182953|6 במרץ 2019}}}}.
| |||