אפזיה רצפטיבית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בעבודה
 
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''לעיה תפישתית''' בלועזית '''אפזיית ורניקה''' או '''אפזיה חושית זורמת (פלואידית)''' הוא(''Receptive Aphasia'' or ''Wernike's Aphasia'') היא לקות של '''[[אפזייה|אבדן כושר דיבור וקריאה]]''' כתוצאה מבעיית כשל תפישה שכלי ובעיה ב[[מערכת העצבים]]. הלוקים בתסמונת זו יתקשו להבין את הכתוב והנאמר, ודיבורם וכתיבתם, אף שתישמעשֶׁיִשָּׁמַע זורמתזורם בקצב וצליל רגילים, ואףעם במיליםמילים כמוהנשמעות נכונותכנכונות, תהיהרצף חסרתהדיבור משמעותיהיה מובנתחסר משמעות כי צירופי הלשון ובחירות המילים לא יתאימו לתוכן שנועד להיאמר. ברוב המקרים הם גם לא יהיו מודעים לבעיה במיליםבדיבורם. דבר דומה קורה גם בעת שאמרוכתיבתם.{{הערה|שם=ברוקשייר|1=ברוקשייר, רוברט (2007) מבוא ללקויות תקשורת עצביות (מהדורה שביעית, באנגלית) הוצאת מוסבי אלסבייר, [[סנט לואיס]], מיזורי ארה"ב}}{{הערה|שם=דמסיו|1=דמסיו, א"ר (1992) אפזיה. ירחון הרפואה של ניו אינגלנד כרך 326 (8), עמודים 531-539. (באנגלית, מסת"ב doi:10.1056/nejm199202203260806. פרסום ירחון PMID 1732792)}} הלקות בדרך כלל אינה מלווה בבעיות מוטוריות והחולים בה שולטים בדרך כלל בידיהם, אך גם הכתיבה בדומה לדיבור אינה ברת משמעות.{{הערה|שם=דמסיו}}
 
דוגמה למשפט אפשרי של הלוקה בלעיה תפישתית שבה עדיין ניתן לעקוב אחרי התוכן וגלגולו לפני הפקתו:
:'''יאמר''': כמה פליטים נראו מיד בלי הפוגה.
:'''במקום''': כמה פוליטיקאים נרדמו מיד לאחר ההפגנה.
 
כמו במחלות עצביות רבות אחרות, מדובר במנעד רחב של לקות על הרצף, כשיש סוגים שונים ותופעות שונות הנחזות אצל הנבדקים, החל מפגיעה קשה בדיבור ובכתיבה עד כדי חוסר יכולת להבין מילה בודדת אמורה או כתובה, וכלה בלקות קלה בלבד בו הלוקה אינו מבחין בדקויות הנאמרות או נכתבות, או שוגה ומחליף מלים הגאים או עיצורים בבואו להביע את דבריו.
 
שם התופעה והתסמין הרפואי נקרא על שם הרופא והחוקר הגרמני [[קרל ורניקה]] אשר גילוי החלק האחראי על ניתוח והבנת הדיבור מיוחס אליו, ואף נקרא [[אזור ורניקה]] על שמו.
 
== סימנים ותסמינים ==
להלן תסמינים מצויים אצל הלוקים בלעיה תפישתית (אפזיית ורניקה):
* ''תפישה לקויה'' - כשלי הבנה וחורים בהבנת המילה הנאמרת והכתובה. כשאזור ורניקה שבמוח נפגע, המוח לא יכול לנתח את רצף המילים ולהפיק ממנו משמעות, וכן לא יכול לקחת משמעות ולהפיק ממנו את המילים הנבחרות לדיבור או כתיבה.
 
* ''שליפת מלים פגועה'' - שיבוש בבחירת המילים ושליפת מילים לא מתאימות. בעיה זו נקראת גם אנומיה (חסך שֵׁמוֹת).
 
* ''שטף דיבור'' - לפגועי התסמונת אין בעיה ליצור זרם מילים בקצב והטעמה רגילים הנשמעים כדיבור שוטף. אף שסוגי המילים עשויים להיות מתאימים לדיבור רגיל, צירופם יחד אינו בעל משמעות, או אינו מתאים. ראו להלן יצירת עגה.
 
* ''הפקה משובשת'' (''פרפזיה''):
המונח פראפזי פירושו ''הפקה מקבילה'' ומשמעותו דיבור משובש: פַּרַא-מקביל פַֿאזַה-שלב, משום שהדיבור מותיר רושם כאילו נבחרו מלים משיחה אחרת. הפקה זו היא בעלת תכונות אחדות:
א. ''יצירת '''עגה''' ('''ז'רגון''')'' - המלל המופק מפי לוקי התסמונת בדרך כלל חסר תוכן משמעותי אך מוטעם כדיבור תקין ובעל מבנה תחבירי הנשמע לרוב סביר ועל פי הדקדוק, למרות שלתוכן אין משמעות, וברור שהמלל המופק בנוי משבושי מלים, שנברחו בלא כוונה. {{ש}}
ב. ''הפקת שבושי שיח'' (שיח פרפזי) - הפקת מלים, הברות או ביטויים שלמים שאין כוונה לומר אותן.
** ''שבוש דיבור בתבניות מילה'' (פרפזיה פונמית) - החסרת הברות, מלים וביטויים שלמים, הוספתן, החלפתן באחרות והחלפת הסדר ממקומם הראוי, כך שהמילה נשמעת דומה למלל המיועד, ואפשר לשחזר אותו. לעתים הברה, חלק ממילה, או מחצית ביטוי, נותרים על כנם, וכך ניתן לשחזר את המילה או המשפט המקוריים שהיו אמורים להיאמר. לדוגמה ''בג'' במקום ''דג''.
** ''שבוש דיבור בתבניות משמע'' (פרפזיה סמנטית) - בחירת מלים וביטויים שלמים מתוך משפטים בעלי משמעות בהקשר של הדיבור המיועד, אך כאלה שאינם מתאימים למלל הנאמר כעת. למשל אמירת ''סכין'' במקום ''מזלג''.
** ''שיבושי לשון מומצאת'' (נאולוגיזמים - חידושי הגה) - בחירת מלים וביטויים שאינם קיימים או אינם שייכים כלל להקשר הדיבור המיועד. למשל אמירת ''דורפז'' במקום ''נעל''.
** ''שיבושי לשון סביב העניין'' (צירקומלוֹקוּציה - דיבור סביב) - בחירת מלים סביב הנושא המדובר מבלי יכולת להגיד את הדבר עצמו. שיבוש זה תואר בספריו של [[אוליבר זקס]], והוצג בסרטים על פגוע השריון סרן שמוליק אסקרוב סמג"ד שריון שנפגע בגולן במלחמת יום הכיפורים.{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=10aDe-wejRQ&t=1h1m5s עוז 77] סרטו של [[אביגדור קהלני]] (יוטיוב)}}
** ''דיבור מתמשך'' (Press-on talk) - פירוט נמשך חסר מטרה. כשהפגוע נשאל: איזה סרט ראית אתמול? הוא יענה: סרט רואים על מסך. יש לי מסך גדול בבית. אפשר לקנות היום מסך ענק. בחנות מוכרים המון מסכים גדולים וכולם מראים את אותו דבר. יש המון לקוחות שנכנסים לחנות. כשהם סוגרים הם משתמשים באזעקה...
 
* ''חוסר תודעה'' - הלוקים בתסמונת לעיה תפישתית, היא אפזיית וֶרנִיקֶה, אינם מודעים למלל המשובש המופק מפיהם, וכך תובן העובדה שאינם "חוזרים ומתקנים" את דבריהם המשובשים.
 
* ''אין פגיעות שליטה בתנועות'' (אין פגיעות מוטוריות כלומר אין הֶמִיפַּרֶזִיס). בדרך כלל פגועי הלעיה התפישתית שולטים בתנועות אבריהם ובמיוחד באברי הדיבור: הלשון השפתיים, שפתות הקול, הענבל, שרירי הלחיים ופעולות דרכי הנשימה, ואין להם כל בעיה להפעילם כרצונם.
 
* ''קיצור טווח הזיכרון הקצר'' לעתים פגועי לעיה תפישתית שוכחים את הקורה לאחר זמן קצר יותר מהרגיל.
 
== סוגים של תסמונות לעיה (אפזיה) ==
הלעיה התפישתית שונה מסוגים אחרים של אפזיה:
* אפזיית ברוקה בלתי שוטפת - לעיית ביטוי (אפזיית אקספרסיה): אבדן כושר הדיבור השוטף, צמצום אוצר המילים ואיבוד מילות קישור.
* אבדן כושר דיבור כללי (אפזיה גלובלית): הפגועים מתקשים מאוד להבין דיבור ולהפיקו.
* חסך מלים (אפזיה אנומית): הלוקה בזה מודע למוגבלותו אך מתקשה למצוא את המילה המתאימה. הדיבור שלהם מובן אך מלא בשיח סביב העניין (צירומלוקוּציה) בלי לומר את המילה הרצויה או הביטוי הרצוי עצמם.
* לעיית הולכה (אפזיה קודוקטיבית): פגוע תסמונת זו מבין את הנאמר ומסוגל לענות מיד ולשוחח תוך כדי דיבור, אך לא לשוב על דברי האנשים שהוא שומע.
 
== גורמים ==
הגורם הנפוץ ביותר ללעיית התפישה הוא [[שבץ מוחי]], הקורה כאשר זרם הדם אל המוח אינו מגיע כראוי, וכך נמנע חמצן ומזון מתאי המוח והם מתים בתוך דקות אחדות.