זכות השתיקה – הבדלי גרסאות

{{סחפ|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|סעיף 28}} קובע שבעת מעצרו של אדם יש להזהירו כי "אינו חייב לומר דבר העלול להפלילו, כי כל דבר שיאמר עשוי לשמש ראיה נגדו וכן כי הימנעותו מלהשיב על שאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו". {{סחפ|פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)|סעיף 2}} אימץ את העיקרון שעל-פיו אסור להכריח אדם להעיד נגד עצמו, אך הוא מקבל [[עדות]] כזו אם היא ניתנה בהסכמת הנחקר.

 

כאשר משתנה מעמדו של מי שנחקר על ידי המשטרה והוא הופך מעֵד לחשוד בביצוע עבירה, קמה לו זכות רחבה עוד יותר - לשתוק בחקירתו מבלי לומר דבר, אף ביחס לשאלות שאילו היה עֵד היה מחויב על-פי החוק להשיב עליהן.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=01034450.L06|סוג=רע"פ|עותר=מישל אלמליח|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=22 בינואר 2002}}}}