כרם התימנים – הבדלי גרסאות

'''כרם התימנים''' היא שכונה הממוקמת בדרום-מרכז [[תל אביב]], בין הרחובות [[רחוב אלנבי|אלנבי]], [[רחוב גאולה (תל אביב)|גאולה]], הכובשים ו[[שוק הכרמל|הכרמל]]. בבתיה הראשונים אשר נבנו מצפון לעיר [[יפו]] בשלהי [[המאה ה-19]] התיישבו יהודים שהגיעושעלו לארץארצה מ[[תימן]] בגלי [[עליית אעלה בתמר]] (1881-1882).{{הערה|1=ראו: דוד מורי, [http://www.teman.org.il/showjournalarticle.php?journalId=2&pageNum=02&articleId=9&issueId=17 ''יסודה והתפתחותה של שכונת כרם התימנים בתל אביב''], '''תהודה''', 17, תשנ"ז-1997, עמ' 36.}} השכונה היא מאחת־עשרה שכונות מגורים נפרדות שנבנו לפני "[[אחוזת בית|אחוזת בית - תל אביב]]" "בין השנים 1903 ו-1909".{{הערה|שם=ביגר|1=[[גדעון ביגר]], [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12795 '''התפתחות השטח הבנוי של תל אביב בשנים 1934-1909'''], באתר מט"ח, מתוך: [[מרדכי נאור]] (עורך), '''[[תל אביב בראשיתה: 1934-1909]]''', ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשמ"ד, עמ' 43-42}} ב-11 במאי [[1923]] הצטרפה השכונה, בפועל, עם שכונות [[יהודים|יהודיות]] נוספות, לתחום העיר תל אביב, כאשר הפקודה להפרדתן של שכונות תל אביב מיפו התקבלה על ידי שלטונות [[המנדט הבריטי]] כבר שנתיים קודם לכן ב-11 במאי 1921.{{הערה|שם=ביגר}}

השכונה הוקמה בשנת [[1906]] (לפני ייסוד [[תל אביב-יפו|תל אביב]]), על אדמתם של [[אהרן שלוש|אהרון שלוש]], [[יוסף ביי מויאל|יוסף בק מויאל]] ו[[חיים אמזלאג|חיים אמזלג]]. הקרקע נמכרה בתנאים אטרקטיביים לקונים. רוב הרוכשים היו יוצאי[[יהדות תימן|עולים מתימן]] שהגיעו מירושליםמ[[ירושלים]]. תחילה הייתה כוונה לקרוא לשכונה על שם עו"ד [[דוד מויאל]], בנו של [[יוסף בק מויאל]], אך מכיוון שהקמתה של השכונה נמשכה שנים רבות, הוצע לקרוא לה לאחר מכן בשם "מחנה ישראל", אלא שגם שם זה לא -התקבל. רק בשנת [[1929]] התקבע השםלה שם, '''כרם התימנים'''. על פי הסיפור, גרסת השם הראשונית הייתה "כרם התימני", ומקורה היא מהשומר התימני אשר שמר על [[כרם|כרמו]] של יוסף בק מויאל.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=מרדכי אלקיים|שם=יפו נוה-צדק, ראשיתה של תל-אביב.|מו"ל=משרד הבטחון|שנת הוצאה=1990|עמ=231}}}}

בשל חסרון הכיס באותה עת שאפיין את תושבי השכונה היו עשויים בתיה אף בראשית [[המאה ה-20]] מקורות עץ, [[פחון|פחונים]] וחומרים זולים אחרים.

עד [[מלחמת העצמאות]], השתרעה השכונה בין הרחובות גאולה בצפון לרבי מאיר בדרום. מדרום לרחוב רבי מאיר ועד לרחוב דניאל (בקטע המזרחי שלו בין רחוב הכובשים לרחוב הכרמל) השתרעה שכונת פחים (חארת א-טאנק){{הערה|[https://sites.google.com/a/tlv100.net/tlv100/manshia/karton שכונת פחים (חארת א-טאנק)], אתר tlv100 האנציקלופדיה העירונית}} שאומנםשאמנם אוכלסה רובה ככולה ביהודיםב[[יהודים]], אולם מבחינה מוניציפלית השתייכה ליפול[[יפו]], והמגרשים בה היו בבעלות ערבית. הייתה זו מובלעת של יפו בתוך תל אביב פרי החלטה של [[המנדט הבריטי|הבריטים]] מ-1921 עת שרטטו את הגבול העירוני בין יפו לתלל[[תל אביב]]. זהותה היהודית של אוכלוסיית חארת א-טאנק והעובדה שהחלטת החלוקה הותירה את שכונותיה היהודיות של יפו בשליטה יהודית קבעה את קו השליטה הצבאי (חבל ג' של החזית הדרומית של תל אביב) במלחמת העצמאות, קו לאורכו צלפו הערביםה[[ערבים]] ורגמו לעבר שכונות תל אביב, מדרום לחארת א-טאנק - רחוב דניאל (בקטע המזרחי שלו בין רחוב הכובשים לרחוב הכרמל).{{הערה|ספר תולדות ההגנה, כרך ג', חלק שני, עמ' 1374}}