סערה אדומה עולה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה |
עמית אבידן (שיחה | תרומות) מ ←עלילה |
||
שורה 17:
עלילת הספר מתרחשת בשלהי [[המלחמה הקרה]], באמצע [[שנות השמונים]]. קבוצת [[טרור|מחבלים]] הנמנית עם ארגון [[אסלם|אסלמי]] קיצוני תקפה את [[בית זיקוק|בית הזיקוק]] החדש והגדול ביותר של [[ברית המועצות]] שבניז'ניווארטובסק ופוצצה אותו. כתוצאה מכך מצויה ברית המועצות במצוקת משאבים קשה, וצפויה להתמודד עם רעב, כלכלה במצוקה ועם פגיעה אנושה ביכולתה הצבאית. במטרה להתגבר על המחסור מציע שר ההגנה ב[[פוליטבורו]] להשתלט בכוח צבאי על שדות נפט במפרץ הפרסי{{הערה|1=טום קלנסי, "'''סערה אדומה עולה'''", הוצאת מודן, 2012, עמוד 29.}}. מאחר ש[[ארצות הברית]] מחויבת להגן על מדינות [[המפרץ הפרסי]], ובהן [[סעודיה]], מתוכנן [[מבצע צבאי]] – "סערה אדומה" שמו – שמטרתו להעסיק בלחימה את כוחות [[נאט"ו]] וארצות הברית באירופה. [[לוטננט קומנדר]] בוב טולנד, קצין לוחמת שטח ב[[הצי האמריקני|צי האמריקני]] במילואים ואיש [[הסוכנות לביטחון לאומי]] הוא היחיד שמזהה את כוונות הסובייטיים. כתוצאה מכך הוא מועבר למדור "כוונות" במפקדת הצי שב[[וירג'יניה]]. מפקד המדור הוא קולונל [[חיל הנחתים האמריקני|הנחתים]] צ'אק לאו, שנפצע בבית הספר ללוחמה הררית רגע לפני שמונה למפקד חטיבה באוגדה השנייה של הנחתים{{הערה|1=טום קלנסי, "'''סערה אדומה עולה'''", הוצאת מודן, 2012, עמוד 69, "מקטורן המדים של לאו היה תלוי בפינה. טולנד לגם מהקפה שלו וסקר את ארבע שורות העיטורים. על אות השירות בווייטנאם היו שלושה ציונים של מחזורי שירות. וצלב הצי. בהיותו לבוש בסוודר בצבע ירוק-זית האהוב על קציני הנחתים לא נראה לאו כגבר בעל גוף, ומבטא המערב-התיכון שבפיו העיד על גישה נינוחה, כמעט משועממת, לחיים. אבל עיניו החומות אמרו משהו שונה בתכלית. קולונל לאו כבר החל לחשוב לפי קווי המחשבה של טולנד, והדבר לא שימח אותו בכלל".}}.
לאחר תוכנית אב בת ארבעה חודשים, שכללה תמרונים דיפלומטיים והתעצמות צבאית מואצת, יוצאים הסובייטים למתקפה הן לעבר מערב אירופה והן ב[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]]. כוחות [[נאט"ו]] מוצאים עצמם נתונים
בחזית אירופה נדרש מפקד [[פיקוד אירופה של ארצות הברית]], הגנרל יוג'ין רובינסון, להתמודד עם פלישת כוחות הצבא האדום לגרמניה. רובינסון, קצין צנחנים שלחם ב[[מלחמת וייטנאם]] פותח במבצע הונאה מתוחכם בממטרה לבלום את הכוחות הסובייטים{{הערה|1=טום קלנסי, "'''סערה אדומה עולה'''", הוצאת מודן, 2012, עמוד 690, "וייטנאם, ארבעה מחזורי שירות, האחרון כמפקד האוגדה המוטסת ה-101; נחשב בעיני הצפון-וייטנאמים כטקטיקאי מסוכן וחדשני באופן יוצא מן הכלל".}}.
|