הבדלים בין גרסאות בדף "בדיקת עובדות"

נוספו 28 בתים ,  לפני 10 חודשים
מ
קישורים פנימיים
(אני מתנצל, אבל אני חושב שהניסוח הקודם עדיף. אם את/ה חושב/ת אחרת, ניתן לפתוח על כך דיון בדף השיחה)
מ (קישורים פנימיים)
 
==בדיקת עובדות לפני פרסום==
בדיקת עובדות נעשית, למשל, על ידי עורך של [[כתב עת]] כדי לוודא שכל הטענות ב[[מאמר]] לפרסום נכונות עובדתית. לבדיקת עובדות חשיבות מיוחדת כאשר פרסום עובדות לא נכונות עלול לגרור תביעה נגד המפרסם, כגון [[תביעת לשון הרע]] או תביעה בגין נזק שגרם הפרסום השגוי. גם כאשר אין חשש מתביעה, בדיקת עובדות באה להבטיח את המוניטיןה[[מוניטין]] של המפרסם כמקור מידע אמין.
 
אנשים שעוסקים בבדיקת עובדות, לעיתים רבות עושים זאת עבור תוכן שמיועד לפרסום ב[[כתב עת]]. תהליך בדיקת העובדות דורש יכולת לבצע מחקר מהיר ומדויק לכל הטענות.
 
משום שנחוצים בדרך כלל משאבים וזמן לבדיקת עובדות, לעיתים רבות אנשים המתמחים בבדיקת עובדות אינם עובדים עבור [[עיתון|עיתונים]], וה[[עיתונאי]]ם עצמם, אשר מיומנים בתיקון ואימות הנתונים והמידע שהם כותבים, הם האחראים לרוב על האספקט הזה. כאשר מדובר בכתביב[[כתב עת|כתבי עת]] היוצאים לאור על בסיס שבועי או חודשי, לעיתים רבות כן יועסק אדם המתמחה בבדיקת עובדות.
 
תהליך בדיקת העובדות קריטי במיוחד כאשר [[הוצאה לאור|הוצאות לאור]] מעוניינות לפרסם חומר שנכתב על ידי אנשים שאינם כותבים מיומנים - לרוב, קיימת סבירות רבה יותר שלכותבים הללו יהיו שגיאות עובדתיות.
בדיקת עובדות לאחר הפרסום נעשית בידי גורמים העוסקים בביקורת של אמצעי התקשורת, שהצבעה על עובדות שגויות היא חלק ממטרתם.
 
בשנת 2015 נוסדה [[רשת בדיקת העובדות הבינלאומית]], ארגון עולמי שנועד ליצור שיתופי פעולה ו[[סטנדרטיזציה]] בין ארגונים שונים מרחבי העולם שעוסקים בבדיקת עובדות. הרשת עובדת בשיתוף פעולה עם ארגונים רבים, ביניהם גוגל ופייסבוקו[[פייסבוק]], ומתפקדת גם כגורם סמכות להכשרת בודקי-עובדות. נכון לספטמבר 2019 בארגון חברים 56 ארגונים להם סוכנויות בעלות תו-תקן של ה-IFCN הפועלות ב-39 מדינות{{הערה|שם=הערה מספר 26337140:1|{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/help/publisher/182222309230722|הכותב=|כותרת=בדיקת עובדות בפייסבוק: מה בעלי אתרים צריכים לדעת|אתר=פייסבוק|תאריך=}}}}.
 
מדורי בדיקת עובדות בישראל כוללים את המדור "המשרוקית" של העיתון "[[גלובס]]"{{הערה|[https://www.globes.co.il/news/home.aspx?fid=10559 המשרוקית], באתר "גלובס"}} ותוכנית הטלוויזיה "[[מהצד השני עם גיא זהר]]" בערוץ "[[כאן 11]]"{{מקור|סיבה=על פי מי?}}. בשנת 2019 קיבל מדור המשרוקית של גלובס את תו הקן של רשת בדיקת העובדות הבינלאומית{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001294529|הכותב=|כותרת=למפיצי הפייק ניוז יש טקטיקה, והיא הולכת ומשתכללת|אתר=גלובס|תאריך=}}}}.
 
כאשר מתפרסמת כתבה העוסקת באדם מסוים או בגוף מסוים, העובדות שבה נבדקות על ידי נשוא הכתבה, ולעיתים נדרש אמצעי התקשורת לפרסם תיקון או [[התנצלות]] על טעות עובדתית שנפלה בכתבה.
 
==ראו גם==
436

עריכות