הבדלים בין גרסאות בדף "שיחת ספאם"

נוספו 59 בתים ,  לפני 10 חודשים
מ
קישורים פנימיים
מ (בוט החלפות: דוגמה\1)
מ (קישורים פנימיים)
שיחות הספאם מהוות מטרד למשתמשים בטלפונים שכן הם נדרשים להקדיש מזמנם ותשומת לבם לענות לטלפון במחשבה שמישהו מחפש אותם אך כאשר הם עונים הם מגלים שעשו זאת רק בשביל לשמוע הודעה מוקלטת שיווקית{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=|שם=הצעת חוק הגנת הצרכן התשע"ז -2017|כתב עת=הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן}}}}, כמו כן לעיתים שיחות אלו נעשות בשעות לא שגרתיות ומהוות הפרעה כפולה לנמענים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://kikarhashabat.co.il/תופעה-מטרידה-קווי-הנייעס-מצנתקים-באמצע.html|כותרת=טרנד בקווי הנייעס: צנתוקים והטרדות|אתר=כיכר השבת|תאריך_וידוא=2020-09-07}}}}.
 
עם עליית השימוש בתוכנות [[אוטומציה|אוטמציה]] לשיחות היקף התופעה גדל והפך למטרד של ממש.
 
שיחות הספאם למטרות שיווקית נאסרו בישראל כחלק מ[[חוק הספאם (סעיף 30א' לחוק התקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב - 1982)|חוק הספאם]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.consumers.org.il/category/telephone_harassment|כותרת=הטרדות טלפוניות מחברות שיווק ובתי עסקים - כיצד מתמודדים?|אתר=www.consumers.org.il|תאריך_וידוא=2020-09-07}}}}, אך תופעה זו עדיין נפוצה בקרב ארגוני צדקה משום שהם אינם עונים להגדרת חוק הספאם כ'דבר פרסומת'.
ב-1 בדצמבר 2008 נכנס לתוקפו סעיף 30א ל[[חוק התקשורת (בזק ושידורים)]]{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299991.pdf חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח-2008], ס"ח 2153 מ-1 ביוני 2008}}, המכונה 'חוק הספאם' לפיו "לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען".
 
לאחר מכן תיקון החוק דבר פרסומת מוגדר כ"מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת, וכן מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה", אך אינו כולל [[תעמולת בחירות|תעמולה פוליטית]] והתרמה לצורכי בחירות.
 
תיקון מספר 72 שעבר בכנסת בתאריך 23.5.2018 מרחיב את הגדרת המונח 'דבר פרסומת' וכולל בו גם מסרים שמטרתם לגרום לנמען לחייג למספר המצוין במסרים אלה אם על ידי שיחה אוטמטית או על ידי צנתוק, אף אם מטרתו של מבצע השיחה אינו לשכנע את מקבל השיחה לרכוש מוצר או לתרום<ref>[https://law.co.il/media/computer-law/spam_law_amendment9.pdf תיקון 72 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשע"ח 2018.]</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.law.co.il/news/2018/05/26/third-amendment-to-israeli-spam-law/|הכותב=עו"ד טל קפלן, עו"ד טל קפלן|כותרת=ישראל: תיקון לחוק הספאם מרחיב את המונח "דבר פרסומת"|אתר=www.law.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-10-26}}</ref>. החוק אוסר פעולות אלו אף אם מטרתו של מבצע השיחה אינו לשכנע את מקבל השיחה לרכוש מוצר או לתרום. (בשונה מדוארמ[[דואר זבל]] הנשלח במייל לדוגמה האסור בחוק רק אם הוא מציע לנמען דבר פרסומת).
 
הרחבת החוק נועדה למנוע את השימוש הרחב הקיים בפעולות של חיוג אוטמטי וצינתוקים שנעשו על ידי מערכות של שירותי תוכן שונים, מפעילים אלו השתמשו בפרצה בחוק שאינה אוסרת אלא על הודעה שהיא דבר פרסומת כהגדרתה בחוק (רכישת מוצר או בקשת [[תרומה]]) ורווחיהם נבעו מתמלוגי הקשר של חברות הסלולר<ref>מתוך דברי ההסבר [https://www.law.co.il/media/computer-law/spam_law_amendment7.pdf להצעת החוק]</ref>.
 
למרות שבחוק הספאם לא נאסר קיום שיחות טלפון על ידי נציג אנושי, במקרה של הטרדה והמשך התקשרויות לאחר בקשת הנמען הדבר מהווה הטרדה ואסור על פי סעיף 30 לחוק התקשורת, במספר פעמים שהוגשה תביעה בגין הטרדה שכזאת פסק בית המשפט פיצויים גבוהים לתובעים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://ktanot.co.il/?p=1585|כותרת=שיחות מכירה טלפוניות - אומנם לא ספאם, אבל הטרדה שמזכה בפיצוי|אתר=תביעות קטנות|תאריך=13 בספטמבר 2017|תאריך_וידוא=2020-09-07}}}}.
436

עריכות