עלילת כרת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דורית (שיחה | תרומות)
Yoavd (שיחה | תרומות)
תקלדה
שורה 8:
תחילתה של העלילה היא באסון הכבד הפוקד את המלך '''כרת''', מלכה של '''חובור''', שבו מתים כל צאצאיו בנסיבות שונות. הוא נותר ערירי, ובשנתו הוא בוכה ואז מתגלה אליו '''אל''', ראש הפנתיאון, שמנחם אותו ומייעץ לו להקריב קורבנות לו ול[[בעל (אל)|בעל]]. לאחר הטקס לפי ההתגלות, על כרת לאסוף את [[צבא]]ו, לתקוף את העיר אודום ולבקש לאישה את '''חורי''' בת המלך, בעלת היופי האגדי, שיפה כאלה [[ענת (אלה)|ענת]], בתמורה להסרת ה[[מצור]].
 
המלך כרת מתעורר משנתו ועושה כפי עצתו של אל. הוא זובח לאלים, מכין מזון לעירו ומצייד את צבאו ויוצא בראשו. בסוף היום השלישי הם מגיעים למקדש [[אשרה]] אלת [[צור]] ו[[צידון]], ושם הוא נודר [[נדר]] שאם היא תהיה בעזרו, הוא יתרום לעבודתה, ויכפיל את משקל הנסיכה חורי בכסף, ואף ישלש אותה בזהב. בסופם של ארבעארבעה ימים נוספים, הוא מגיע לאודום, תוקף את סביבותיה ומטיל עליה [[מצור]], עד שלבסוף '''פבל''' מלך אודום נכנע לו ומוסר לו את בתו היפה לאישה, למגינת ליבם של תושביו.
 
לאחר שהוא נושא אותה לאישה היא יולדת לו שמונה בנים ובנות. הוא מייעד את המלוכה ל'''שמנת''', בתו הצעירה ביותר במקום לבכור. אך כרת שלא עמד ב[[נדר|נדרו]] לאלה אשרה, נענש ב[[מחלה]] חשוכת מרפא. אישתו עושה סעודה מיוחדת לנכבדי העיר, כנראה במטרה לעוררם למצבו הרע של בעלה ולבקש עצה למחלתו. בעקבות מחלתו של כרת, היבולים לא עולים יפה, ומאגרי ה[[מזון]] של העיר מידלדלים. אל, אבי האלים מחליט לרפא את כרת, אבל אף אחד מהאלים לא מוכן להרתם לעזרתו, אף שהוא מבקש שבעהשבע פעמים. ולבסוף אל בורא אלה או מלאכית מיוחדת בשם '''שעתקת''', שתפקידה לרפא את כרת. ולאחר שכרת מתרפא, הוא חוזר לאיתנו ולכס מלכותו.
 
בנו הבכור '''יצב''' שעדיין נער, והודח למעשה מהמלוכה, שומע לקול יועציו וקורא תגר על אביו. יצב חוזר באוזני אביו על דברי יועציו ומבקשו שירד מכס המלוכה, ויפנה לו את המקום, בשל "שלא דן דין אלמנה ולא שפט את משפט קצר הנפש". בתגובה לתביעתו מקללו אביו המלך קללה נמרצת, ש[[חורון]] ישבור את ראשו ו[[עשתרת]] את קודקודו.