משורר הקונגרס – הבדלי גרסאות

חתני הפרס מקבלים [[מלגה (חינוך)|מלגה]] שנתית בגובה של $35,000 הממומנת מתרומתו של ארצ'ר מילטון הנטינגטון. בתאריך ה-[[3 באוקטובר]] [[1985]] [[הקונגרס האמריקאי]] העביר חקיקה שחוברה על ידי ה[[סנטור]] ספארק מ. מטסונאגה מ[[הוואי]] כדי לשנות את תואר "יועץ ספריית הקונגרס לשירה".

הספרייה מחייבת פעילות ספציפית מינימלית מחתני הפרס במטרה להעניק למכהניה חופש מרבי כדי לעבוד על פרויקטים שלהם בספרייה. החתנים מעניקים מדי שנה הרצאה והקראה של שיריהם, ולרוב מציגים משוררים בסדרה של הרצאות שמתקיימות בספרייה והן הוותיקות ביותר מסוגן באזור [[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]] ומהוותיקות בכל ארצות הברית. הסדרה השנתית של הקראת שירה וספרות בדיונית, הרצאות, ימי עיון, ומופעים דרמטיים מזדמנים החלה בשנת [[1940]] והביאה למעלה מ-2,000 סופרים ומשוררים לספרייה על מנת להקריא הקלטות בעבור [[ארכיון]] השירה והספרות.

כל יועץ מביא דגשים שונים לתפקיד: [[מקסין קומין]] החלה בסדרה פופולרית של סדנאות שירה לנשים בספריית הקונגרס; [[גוונדולין ברוקס]] נפגשה עם תלמידי בתי ספר יסודיים כדי לעודד אותם לכתוב שירה; [[יוסף ברודסקי]] יזם את הרעיון של נגישות לשירה ב[[שדה תעופה|שדות תעופה]], ב[[סופרמרקט]]ים ובחדרי מלון; [[ריטה דאב]], נחשבה למשוררת הפעילה הראשונה שהפגישה סופרים עם המחקר על הפזורה האפריקאית דרך עיניהם של אמניה [[ספרות ילדים|וסופרי הילדים שלה]], וכן קיימה אירועי שירה ו[[ג'אז]] והקראת שירה בנושא, ב[[הבית הלבן|בית הלבן]] במהלך ארוחת הנשיאות הראשונה של [[ביל קלינטון]]; [[רוברט האס]] לחם לשיפור [[איכות הסביבה]] וארגן את כנס "קו פרשת מים" שהפגיש סופרים בולטים, משוררים ומספריו[[מספר סיפורים|מספרי סיפורים]] במטרה לדבר על כתיבה, טבע וקהילה, והיה ממייסדי התחרות הבינלאומית לשירה ואמנות בשם "נהר של מילים"; [[רוברט פינסקי]] יזם את פרויקט "השיר האהוב".