הבדלים בין גרסאות בדף "פאראטקסט"

נוספו 91 בתים ,  לפני 10 חודשים
מ
קישורים פנימיים
מ
מ (קישורים פנימיים)
'''פאראטקסט''' הוא מושג ב[[ספרות|פרשנות ספרותית]]. [[טקסט|גוף הטקסט]] של סופרים (למשל סיפור, תיאור עיוני, שירים וכדומה) מוקף לרוב בחומרים אחרים שמספקים המחברים, העורכים, המדפיסים והמווה[[הוצאה לאור|מו"לים]], הידוע כ"פאראטקסט". אלמנטים אלה מהווים מסגרת לטקסט הראשי, ויכולים לשנות את הקבלה של הטקסט בידי הציבור, או את הפרשנות שלו. לרוב מצורפים פאראטקסטים ל[[ספר]]ים, מכיוון שהם בדרך כלל כוללים [[כריכה]] (עם אמנות עליה), כותרת, דפים נלווים הבאים בספר לפני דפי התוכן שלו ואינם חלק מהמספור השוטף (הקדשה, הקדמה), דפים שמופיעים בסוף הספר ([[הערת שוליים|הערות שוליים]], [[קולופון]]) וחומרים רבים אחרים שלא המחבר יצר. החלטות עריכה אחרות יכולות גם הן להיחשב "פאראטקסט", כמו עיצוב או [[טיפוגרפיה]].
 
מושג ה"פאראטקסט" קשור קשר הדוק למושג ה[[היפוטקסט]] {{אנ|Hypotext}}, שהוא טקסט קודם שמשמש מקור לטקסט הנוכחי. למשל, ב"[[אודיסיאה]]" של [[הומרוס]] ניתן לראות היפוטקסט של "[[יוליסס]]" מאת [[ג'יימס ג'ויס]].
 
[[תורת הספרות|חוקר הספרות]] [[ז'ראר ז'נט]] {{אנ|Gérard Genette}} מגדיר את הפאראטקסט כדברים שמלווים את הטקסט של יצירה שפורסמה, כמו שם המחבר, הכותרת, הקדמה או המבוא, או [[איור]]ים. זהו לא גבול בלתי עביר, לדבריו, אלא מעין "מפתן של דלת", שמאפשר לקורא להמשיך הלאה או לסוב על עקביו. זהו "אזור שבין טקסט ללא-טקסט", בעל השפעה על הציבור, שיכולה לאפשר קבלת-פנים טובה יותר לטקסט וקריאה רלוונטית יותר בו. במילים אחרות, לדבריו, אלו "שולי הטקסט המודפס, שלמעשה שולטים כל תהליך הקריאה של האדם".<ref name="thresholds">{{Cite book|url=https://books.google.co.il/books?id=AmWhQzemk2EC|title=Paratexts: thresholds of interpretation|last=Genette|first=Gérard|publisher=The University of Cambridge|year=1997|isbn=9781107784321|location=Cambridge|pages=1–2|oclc=867050409}}</ref> לדבריו, ניתן לחלק את הפאראטסקט לשני חלקים: החלק הראשון, פֶּריטקסט (peritext), הוא חלק מהמסמך הכתוב. הוא כולל את שם הטקסט, שמות הפרקים, את ההקדמה, איורים וכיתוביהם, הערות שוליים, הקדשות, [[איור|איורים]]; ואֶפּיטקסט (epitext), הכולל מסרים שנמצאים מחוץ לטקסט, כגון ראיונות, הודעות של [[יחסי ציבור|יח"צ]] וביקורות בעיתונות.{{הערה|יעקבה סצ'רדוטי, [https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/00917-files/00917200.pdf טרנסטקסטואליות בשירות הציונות: אידאולוגיה והבניית זהות לאומית בסדרה "מנהרת־הזמן" לגלילה רון־פדר־עמית], '''גילוי דעת'''' 10, 2016, עמ' 78}}
 
== לקריאה נוספת ==
846

עריכות