הבדלים בין גרסאות בדף "דקונסטרוקציה"

נוספו 29 בתים ,  לפני 10 חודשים
מ
קישורים פנימיים
מ (הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג))
מ (קישורים פנימיים)
ב[[פילוסופיה קונטיננטלית]] וב[[תורת הספרות|ביקורת הספרות]], '''דֵּקוֹנְסְטְרוּקְצְיָה''' (במינוח [[האקדמיה ללשון העברית]]: '''פֵּרוּק''') היא שיטה (או, יש הטוענים, "מאורע") [[פילוסופיה|פילוסופית]] וספרותית [[פוסט סטרוקטורליזם|פוסט סטרוקטורליסטית]], שתוארה לראשונה על ידי הפילוסוף [[יהודים|היהודי]]-[[צרפת|צרפתי]] [[ז'אק דרידה]]. בניסוח כללי, דקונסטרוקציה היא פירוק הטקסט והבנייתו מחדש במסגרת קריאה ביקורתית של טקסטים בשיטה הדומה לזו של דרידה. מתודה זו חותרת תחת מבנים של משמעות בטקסט עצמו, כדי לפורר כל משמעות יציבה או אפשרית בקרבו. על פי רוב, דקונסטרוקציה נחשבת תנועה [[ליברליזם|ליברלית]] אקדמית, ואחד מעמודי התווך הפילוסופיים של ה[[פוסטמודרניזם]].
 
==המשמעות של "דקונסטרוקציה"==
טקסט דקונסטרוקטיבי הוא תמיד טקסט 'טפילי', שחי בתוך טקסט יחיד אחר, ואינו יכול להתקיים בלעדיו. אך דקונסטרוקציה אינה שם נרדף ל"הרס" ("''destruction''") של הטקסט המקורי, אלא, על פי [[ברברה ג'ונסון]], דקונסטרוקציה היא למעשה קרובה יותר למשמעות המילה "ניתוח" (''analysis''), שמשמעותה ה[[אטימולוגיה|אטימולוגית]] היא "לפרק" - "''to de-construct''". הקורא/כותב של הטקסט הדקונסטרוקטיבי אינו מתייצב מול הטקסט שהוא קורא, ואינו מבקר אותו מנקודה חיצונית (כמו, למשל במקרה של ביקורת [[מרקסיזם|מרקסיסטית]] או [[פמיניזם|פמיניסטית]]). תחת זאת הוא מבצע מהלך של קריאה אינטימית וקרובה ([[קריאה צמודה]]) של הטקסט, בוחן את ה[[מרקם]] שלו, אילו טענות הטקסט מנסה להציג ואילו להסתיר, ואז כותב את ההמשך המתבקש שלו, כפי שנובע מהכללים אותם הטקסט עצמו מבסס. לרוב אותו המשך, אותה תוספת, מערערים על מבנה הטיעון שמחבר הטקסט המקורי ביקש להציג. אם דבר מה אכן נהרס במהלך קריאה דקונסטרוקציוניסטית זה אינו הטקסט, אלא הטענה לשליטה חד משמעית של צורת סימון אחת על פני אחרת. במהלך הדקונסטרוקטיבי קריאה מסוג זה היא קריאה שמנתחת את ההבדל הקריטי שבין טקסט לעצמו (ראו ברברה ג'ונסון ''The Critical Difference'' [[1981]]).
 
עיסוקה המרכזי של הדקונסטרוקציה הוא [[ביקורת]] רדיקלית של פרויקט [[עידן האורות]] ושל [[מטאפיזיקה]], שכוללת באופן ספציפי טקסטים מכוננים של פילוסופים כ[[אפלטון]], [[ז'אן-ז'אק רוסו|רוסו]] ו[[אדמונד הוסרל|הוסרל]], אך גם טקסטים מסוג אחר, כולל ספרות. הדקונסטרוקציה מזהה במסורת הפילוסופיה המערבית "[[לוגוצנטריות|מטאפיזיקה של נוכחות]]" (הידועה גם כ"[[לוגוצנטריות]]"), שמאמינה כי השפה-מחשבה (ה"לוגוס") היא בעלת זכות יתר, אידיאלית, וישות נוכחת, ממנה כל שיח ומשמעות נובעים. לוגצנטריות זו היא מטרת התקיפה העיקרית של הדקונסטרוקציה.
 
[[מתרגם]] מוקדם של דרידה (הפילוסוף [[דייוויד ב. אליסון]]) הסביר את המונח "דקונסטרוקציה" כך:
 
{{ציטוט|תוכן=מונח זה מסמן פרויקט של מחשבה ביקורתית, שמטרתה היא לאתר ולפרק את אותם מושגים, שפועלים כ[[אקסיומה|אקסיומות]] או חוקים לעידן של מחשבה, אותם מושגים ששולטים בגילויו של עידן שלם במטאפיזיקה. "דקונסטרוקציה" היא איכשהו פחות נגטיבית מהמונחים ה[[היידגר]]יאנים או ה[[ניטשה|ניטשיאנים]] "destruktion" או "reversal"; היא טוענת כי כמה מושגים מכוננים במטאפיזיקה לעולם לא יוכחדו כליל ... אין "התגברות" פשוטה של מטאפיזיקה או השפה של המטאפיזיקה.|מקור=ההקדמה ל''Speech and Phenomena'', p. xxxii, n. 1}}
851

עריכות