אתרי הנידונים האוסטרליים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קישורים עודפים
אין תקציר עריכה
שורה 43:
:הדרך מתחילה בנקודה בשם דרך פאראמאטה, הממוקמת באזור שבו [[פרוורי סידני|פרוור]] פייב דוק, נמשכת דרך הפרוורים רייד ודוראל, ולאחר מכן משתרעת לאורך 100 קילומטרים בכיוון צפון עד לעיירה ויסמנס פרי שליד נהר הוקסברי. לאחר מכן משתרעת הדרך לאורך אזורי [[פלורה]] ו[[פאונה]] מקומיות בשולי הפארק הלאומי דהארג, חוצה את ה[[כפריר]] באקטי ומגיעה עד העיירה וולומבי. בנקודה זו מתפצלת הדרך. ענף אחד עובר דרך ברוק ומגיע עד סינגלטון, והענף השני מגיע עד ל[[ניוקאסל (אוסטרליה)|ניוקאסל]].
[[קובץ:HydeParkBarracks.JPG|ימין|ממוזער|210px|קסרקטין הייד פארק]]
* '''קסרקטין הייד פארק''' הם מבנה אבן ומתחם שתוכננו על ידי ה[[אדריכל]] האסיר [[פרנסיס גרינוויי]] בין [[1818]] ל-[[1819]]. הקסרקטין הוקם בפינת הרחובות מקוורימקווארי והנסיך אלברט, על מנת לשכן אסירים בוגרים וילדים. המתחם נבנה על ידי אסירים בהתאם לצו שניתן על ידי ה[[מושל ניו סאות' ויילס|מושל]] [[לכלן מקוורימקווארי]]. בראשית דרכו שימש המתחם כתחנת מעבר לאסירים גברים לפני מיונם למקומות אחרים וכבית סוהר. תכולתו הייתה 1,400 אסירים. המתחם הוקם מבית סוהר מלבני מוקף חומות, שמשני צידי כניסתו הראשית נמצאים בניינים רבועים. לאורך החומה הצפונית של בית הסוהר נמצאים המבנים המשניים. מבנים אחרים כגון ה[[כנסייה]] וה[[גן נוי]] של ה[[מטבח]] לא נכללו על ידי אונסק"ו בשטח אתר המורשת העולמית.
[[קובץ:Parramatta-NSW-GovernmentHouse.jpg|שמאל|ממוזער|210px|בית הממשלה הישן]]
:היה זה מתקן הכליאה הראשי לגברים בניו סאות' ויילס, והאסירים שנכלאו בו הועסקו בעבודות ממשלתיות ברחבי סידני עד שהמתקן נסגר באמצע [[1848]]. לאחר מכן הוא שימש למגוון מטרות. בין 1848 ל-[[1886]] שימש המקום כתחנת מעבר לנשים ממעמד נמוך שחיפשו עבודה כ[[משרת]]ות בבתים והמתינו לאיחוד עם משפחתן, ובין [[1862]] ל-1886 שימש גם כבית משוגעים לנשים. בין [[1887]] ל-[[1979]] שוכנו במקום בתי משפט ומשרדי ממשלה. ב-[[1981]] נערכו במתחם עבודות שימור, וכיום משמש המתחם כ[[מוזיאון]] וכמטה קרן הבתים ההיסטוריים של ניו סאות' ויילס.