ארתור פיליפ – הבדלי גרסאות

ב-[[15 בפברואר]], לאחר נחיתת הצי הראשון והקמת היישוב פורט ג'קסון, שלח פיליפ את לוטננט [[פיליפ גידלי קינג]] עם שמונה אנשים חופשיים ומספר נידונים להקים את המושבה הבריטית השנייה באוקיינוס השקט ב[[נורפוק (אי)|אי נורפוק]]. אחת הסיבות לכך הייתה החשש לאבד את האיים לצרפת וכן להשיג מקור מזון חלופי למושבה הראשית.

 

 

פיליפ גם הראה בדרכים אחרות שהוא הכיר בעובדה שניו סאות' ויילס לא תוכל להתנהל בפשטות כמו מחנה מאסר. הלורד סידני, שלעיתים קרובות נמתחה ביקורת על חוסר יכולתו האינטלקטואלית, קיבל החלטה יסודית אחת בנוגע למושבה שהשפיעה עליה לטובה כבר מן ההתחלה. במקום להקימה כמחנה צבאי, הוא הקים אותה כמושבה עם מנהל אזרחי, עם בתי משפט. שניים מהנידונים, הנרי וסוזנה קייבל, ביקשו לתבוע את דאנקן סינקלייר, מפקד הספינה "אלכסנדר" {{אנג|Alexander (1783 ship)|Alexander}}, על גניבת חפציהם במהלך המסע. לאסירים בבריטניה לא הוענקה כלל הזכות להגיש תביעות משפטיות, וסינקלייר טען שהוא לא יכול להיתבע על ידם. על אף זאת, בית המשפט קיבל את התביעה והורה לסינקלייר לפצות את בני הזוג קייבל על אובדן רכושם.{{הערה|[http://www.law.mq.edu.au/research/colonial_case_law/nsw/cases/case_index/1788/cable_v_sinclair/ "Cable v. Sinclair (1788) NSWKR 7; NSWSupC 7". Macquarie University Law School.]}}