129,733
עריכות
חסום, הסרת קישורים עודפים
אין תקציר עריכה |
(חסום, הסרת קישורים עודפים) |
||
|
|קטגוריה=
}}
'''רמת אשכול''' היא [[שכונה]] יהודית בצפון [[ירושלים]], שנבנתה לאחר [[מלחמת ששת הימים]]. השכונה וכביש "[[שדרות לוי אשכול|שדרות אשכול]]" הסמוך לה נקראים על-שם [[לוי אשכול]], [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] השלישי של מדינת [[ישראל]]. הם נבנו במסגרת תוכנית [[שכונות הבריח]] ליצירת רצף התיישבות עברי בין ירושלים המערבית ו[[הר הצופים]], אשר נותק מהעיר ב[[מלחמת העצמאות]]. רמת אשכול, שבנייתה החלה ב-[[1968]], היא השכונה היהודית הראשונה שנבנתה מעבר לקו הירוק לאחר איחוד העיר. נכון ל-2017, מתגוררים בשכונה כ-8,975 איש.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/he/residents/
==מיקום ומבנה כללי==
[[שדרות לוי אשכול|שדרות אשכול]] הן נתיב התחבורה העיקרי בין העיר המערבית לבין הר הצופים. שדרות אשכול מתחילים ב[[צומת סנהדריה]], שבין השכונות [[סנהדריה]] - מצפון לנתיב ו[[שמואל הנביא (שכונה)|שמואל הנביא]] - מדרום לנתיב. בהמשך סמוכות אל הנתיב, מצפון, תחילה רמת אשכול לקטע ארוך של הנתיב ואחריה [[גבעת המבתר]] לקטע קצר של הנתיב ומדרום, תחילה [[מעלות דפנה]] לקטע קצר של הנתיב ואחריה אתר ההנצחה של [[גבעת התחמושת]] לקטע ארוך של הנתיב.
רמת אשכול בנויה, למעשה, על המורדות הצפוניים של גבעת התחמושת, כאשר אתר ההנצחה של גבעת התחמושת שוכן על פסגת הגבעה. בהמשך המורדות הצפוניים, מצפון לשכונה, מצוי [[נחל צופים]] וחורשה הנטועה סביבו (ומצפון לו, על הרכס ממול, השכונות [[שועפאט]] ו[[רמת שלמה]]). בתי הספר היסודיים של השכונה ומגרש הכדורגל הסמוך להם, גן החמישה-עשר - הפארק הגדול של השכונה ששמו מנציח את חמישה עשר הלוחמים שנפלו ביום האחרון של [[מלחמת ההתשה]] (כ"ד באיר תש"ל - 30/5/1970), ורחוב הווילות רמת הגולן, תוחמים את השכונה מצפון וצופים אל
מעלות דפנה, בנויה, למעשה, על המורד המערבי של גבעת התחמושת. (מעלות דפנה ואתר ההנצחה מדרומם ב[[שיח' ג'ראח]], אך לרמת אשכול אין גבול עם שכונה זו). גבעת המבתר, בנויה, למעשה, על גבעה רמה מצפון מזרח לגבעת התחמושת, שבשטחה הייתה העמדה השלטת של מוצב גבעת התחמושת.
בגן 'דוריס ויילר', ברחוב ים סוף 8, נמצאת [[מערת קבורה]] ([[מערת האשכולות]]) מימי [[בית המקדש השני|בית שני]]. מערות קבורה נוספות מצויות בסביבת השכונה, למשל ב[[נחל צופים]] הסמוך, בגבעת המבתר, ובמיוחד בשכונת סנהדריה.
[[מערת אום אל עמד]] מערת קבורה מימי בית שני, נמצאת בפארק
בשכונה מרכז מסחרי גדול ברחוב פארן, שנבנה בשכונה בשנים 1970 – 1974. המרכז המסחרי והשירותים הסמוכים אליו משרתים את תושבי השכונה וכן את תושבי שכונות הסמוכות בצפון-מזרח [[ירושלים]]. בתי הספר של השכונה משרתים גם הם את ילדי השכונות השכנות.
==אוכלוסייה==
במקור אוכלוסיית השכונה הייתה של חילונים בני מעמד הביניים ומשפרי דיור,{{הערה|שם=עשור|}} אך החל מסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] החלה כניסת אוכלוסייה [[חרדים|חרדית]] לשכונה, בעיקר לחלקה המערבי, הסמוך לשכונת [[סנהדריה]]. תהליך ההתחרדות הואץ ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]]. רובם של התושבים
שיאו של תהליך ההתחרדות התרחש במקביל להתחזקותם של החרדים ב[[עיריית ירושלים]]. מדיניות העירייה בנוגע לרמת אשכול בתקופת שלטונם של [[אורי לופוליאנסקי]] כ[[ראש עירייה|ראש העירייה]] ו[[יהושע פולק]] כסגנו בין השנים 2003–2008, התבטאה בין היתר באישור מזורז להקמתן של מאות [[מרפסת סוכה|מרפסות סוכה]] בשכונה, אשר לדעת רבים פגעו באופיה של השכונה ובייחודם האדריכלי של בתיה.{{הערה|{{nrg|אלי אושרוב|כל בית צריך מרפסת? ברמות אשכול הולכים רחוק עם ההנחה הזו|950/061|5 באוקטובר 2009|54|1}}}} ב[[פסק דין]] מאת השופטת מוסיה ארד נכתב כי:
ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה-21]] הפכה האוכלוסייה ה[[חרדים|חרדית]] לרוב. בשכונה מתגוררים גם [[דתיים לאומיים]] ומעט חילונים.{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|קרית חינוך חרדית תוקם ברמת אשכול למרות התנגדויות התושבים החילונים|1.1676416|1 באפריל 2012}}}}
==הערות שוליים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Ramat Eshkol}}
| |||