צ'ט בייקר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Histomisus (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
Histomisus (שיחה | תרומות) ←חייו: לפי מה שסיפר שהיה מכור תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 24:
במהלכם של כמעט ארבעה עשורים הוציא בייקר עשרות אלבומים. בתחילת שנות החמישים החל לנגן ביחד עם [[סטן גץ]] ופריצתו הגדולה הגיעה כאשר הוזמן על ידי [[צ'ארלי פארקר]] לנגן עמו. לאחר מכן צ'ט החל גם לשיר, בקול רך וענוג, שעורר הדים רבים בעולם המוזיקה. רבים תהו שמא עדיף שיתרכז בנגינה בלבד, אך היו רבים ששירתו חדרה ללבם. בין הביצועים המפורסמים שלו נכללים "The Thrill Is Gone"{{כ}}, "My Funny Valentine",{{כ}} "I Fall in Love Too Easily"{{כ}} ו-"Ev'ry Time We Say Goodbye".
כמו רבים מחבריו, בייקר סבל מהתמכרות לסמים. ההתמכרות ל[[הרואין]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://downbeat.com/archives/detail/chet-bakers-tale-woe|כותרת=DownBeat Archives|אתר=downbeat.com|תאריך_וידוא=2020-12-03}}}} השפיעה לרעה על הקריירה שלו, והוא ריצה עונש מאסר בבית סוהר ב[[איטליה]], ומאוחר יותר אף גורש מ[[מערב גרמניה]] ומ[[אנגליה]] עקב עבירות הקשורות בסמים.
את שנותיו האחרונות העביר בייקר בעיקר באירופה. ב-[[13 במאי]] [[1988]], הוא נפל מחדרו שבקומה השנייה של מלון ב[[אמסטרדם]], נפגע בראשו ומת, בגיל 58. בחדרו ובגופו נמצאו כמויות גדולות של [[הרואין]]
==קישורים חיצוניים==
| |||