תקליט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←היסטוריה: עדכון לגבי מכירות התקליט בהווה |
החלפות (, ארצות הברית), הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 2:
'''תקליט''' הוא אמצעי [[הקלטה]] ובייחוד אמצעי הפצה [[שיווק]] ושמיעה של [[מוזיקה]]. שמות נוספים לתקליט הם: [[אריך-נגן|אריך-נֶגֶן]], תקליט ויניל, [[אלבום מוזיקה]]. התקליט היה האמצעי הנפוץ ביותר לשמיעת מוזיקה במרבית שנות [[המאה ה-20]].
את התקליט וה[[גרמופון]] להשמעת התקליטים המציא ב[[ארצות הברית]] בשנת [[1887]] הממציא ה[[יהודי]] [[אמיל ברלינר]] יליד העיר [[הנובר]] ב[[גרמניה]], שהיגר
התקליט הוא מדיום אנלוגי לשמיעת מוזיקה: דיסק שטוח המסתובב בקצב אחיד ובתנוחה מאוזנת, עליה חרוט חריץ בצורת ספיראלה אחידה משולי התקליט כלפי המרכז. החריץ נע ימינה ושמאלה בתנועה אופקית לפי המוזיקה המוקלטת בו (אנלוגיה לטרקטור הנוסע בסיבוב מתון מאוד וחורש תלם אחד ותוך כדי חרישה מזיזים את ההגה שלו ימינה ושמאלה במהירות ובעדינות לפי המוזיקה) בזמן ההשמעה המחט בחריץ קולטת את התנועות האופקיות העדינות והופכת אותן לצלילים.
בתקליטים, כמעט תמיד הספירלה מתחילה מבחוץ כלפי פנים כלומר משולי התקליט כלפי מרכז התקליט. יוצאים מן הכלל היו תקליטים בודדים (שלא שוכפלו בייצור המוני) שבהם נחרטה הספירלה מהמרכז לשוליים. תקליטים אלה היו בשימוש נרחב בתחנות רדיו לשם שידור באולפנים. [[הכרזת העצמאות]] של [[ישראל|מדינת ישראל]] הוקלטה ונחרטה על תקליטים בודדים
רבים מהתקליטים יוצרו מ[[פוליוויניל כלוריד]] (PVC), ולכן לעיתים נהוג לכנות תקליטים בכינוי '''ויניל''' (Vinyl).
שורה 14:
התקליטים הראשונים נעשו ממגוון חומרים מעורבים בגומי קשה. בתחילת המאה ה-20 הוחלף הגומי בחומרים יותר קשים: תרכובת שהכילה [[שרף]] בשם [[שלאק]] (חומר טבעי דומה ל[[פלסטיק]]). התכונה החשובה של התרכובת הזו היא התרככותה בחום באופן שמאפשר ייצור תקליטים בלחיצה בחום. ייצור המוני של תקליטים כאלו נעשה ב־[[1898]] ב[[הנובר]] ב[[גרמניה]]. סוג זה של "תקליטי 78" יוצרו עד [[1960]]. מהירויות הסיבוב היו מגוונות מאוד, אך ב-[[1910]] היו רוב התקליטים במהירות של 78 או 80 סיבובים לדקה ([[סל"ד]]). בשנת [[1920]] נקבע תקן של 78 סל"ד.
התקליטים הראשונים היו בדרך כלל בקוטר של 12 עד 18 [[סנטימטר]] (7 [[אינץ']]). בשנת [[1910]] היו התקליטים בדרך-כלל בקוטר 25
כדי להפיץ יצירה אחת ארוכה היה צורך להקליטה על מספר תקליטים שהיו כורכים אותם באלבום. זהו המקור למונח המקובל היום, "[[אלבום מוזיקה|אלבום]]" לדוגמה כשאומרים שזמר פלוני יצא עם "אלבום" חדש.
בהתאמה יוצרו [[פטיפון|פטיפונים]] "אוטומטיים" שאיפשרו השמעת צד אחד של כ-5 תקליטים בזה אחר זה ללא התערבות יד אדם (ולאחר מכן הפיכת כל ה"חבילה" והשמעת הצד השני שלהם).
שורה 20:
התקליט [[אריך-נגן|אריך-הנגן]] Long-Playing במהירות ⅓33 סל"ד הוצג לראשונה ב-[[21 ביוני]] [[1948]] על ידי חברת קולומביה. ומאז ועד אמצע [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] היה התקליט האמצעי האיכותי והנפוץ להאזנה למוזיקה. תקליט בקוטר 30.5 [[סנטימטר]] הכיל בין 15 ל-25 דקות בכל צד של התקליט (במקרים קיצוניים הקליטו אף 30 דקות בכל צד אבל זה כבר היה על חשבון האיכות). תקליטים מסוג זה מכונים תקליטי ויניל על שם החומר הפלסטי ממנו יוצרו. עם הזמן השתפרה מאוד איכותם של התקליטים וכן איכות ה[[פטיפון|פטיפונים]] לשם האזנה להם, השימוש בשיטה זו להפצת מוזיקה נפוצה בכל העולם וחדרה כמעט לכל בית.
בשנות ה-80 של [[המאה ה-20]] התחילו להשתמש ב[[תקליטור]] לאחסון מוזיקה והפצתה.
[[קובץ:Vinyl records Shop for Collectors jafa.JPG|שמאל|ממוזער|250px|חנות לאספני תקליטי ויניל בכניסה ל[[שוק הפשפשים]] ב[[יפו]]]]
כיום התקליט משמש תקליטנים במועדונים ועדיין מיצרים תקליטים מיוחדים לצורך זה. נוסף לכך, חובבי מוזיקה רבים עדיין ממשיכים להאזין לתקליטים. ההפרעות הקלות שאופייניות לתקליטים נחשבות בעיני חלק מחובבי המוזיקה כיתרון. עיקר היתרון המיוחס לתקליט בקרב אוכלוסיית חובבי המוזיקה - "[[אודיופילים]]", נובע מטבעו האנלוגי. הצליל האנלוגי המופק מן התקליט מתואר בידי רבים כ"חם" וטבעי יותר מאשר הצליל הדיגיטלי. על אף שאין הסבר מדעי ברור ואחיד לשוני בצליל, טוענים חובבי התקליטים באופן נחרץ שלא ניתן להתעלם מהבדלי הצליל שבין התקליט והתקליטור. הבדל שאינו מתבסס רק על הרחש ושאר ההפרעות של הפורמט האנלוגי.
ייצור התקליטים והפטיפונים להשמעתם עדיין נמשל בעולם אך בהיקף נמוך. עדיין אפשר למצוא בחנויות מוזיקה ברחבי העולם תקליטים משומשים וחדשים. כמו כן חובבי מוזיקה מחליפים ביניהם תקליטים נדירים ויש גם חברות מיוחדות העורכות מכירות פומביות של תקליטים ואתרים כמו [[Discogs|DISCOGS]] המשמשים למכירת תקליטים בין חובבי מוזיקה.
בתחילת שנות ה-2000 החלה עלייה במכירות התקליטים בעולם לאחר ירידה מתמדת שנבעה ממעבר לשמיעה דיגיטלית דרך המחשב או דיסקים. מכירות התקליטים עולים מדי שנה מאז <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.geektime.co.il/record-in-record-sales/|הכותב=יניב אביטל|כותרת=מה גורם למכירות התקליטים להגיע לשיא כאילו אין ספוטיפיי בעולם?|אתר=GEEKTIME|תאריך=29.04.2017}}</ref> ב-2007 נקבע יום שבת השלישי של אפריל כ'''יום התקליט''', והחל ב-2008 הוא נחגג ברחבי ארצות הברית, ומאוחר יותר בכל העולם. היום מצוין באירועי מוזיקה{{הערה|{{הארץ|עכבר העיר אונליין|אירועי "יום חנויות התקליטים" יתקיימו לראשונה בישראל|1.3282751|28 במרץ 2011}}}}{{הערה|{{mako|מערכת mako מוזיקה|זה אמיתי: סטיבן הוקינג שר מונטי פייתון לכבוד יום התקליט|e0f6288a3e1cc41006|music-news/world|16 באפריל 2015}}}}, במבצעי מכירות ושידורים שונים באמצעי המדיה{{הערה|{{ynet|יעל לינזן|שעתו היפה של התקליט: הוא עוד יכול להצליח|4218246|19 באפריל 2012}}}}. ב-2020 כבר היוו יותר ממחצית משוק המוזיקה בפורמט פיזי
==ייצור תקליטים==
שורה 51:
* {{בריטניקה}}
<div class="mw-content-ltr">
* [https://artsandculture.google.com/exhibit/GgLyvma_5Ol3IA How records are made,] [[Google Arts & Culture]], 2019
</div>
שורה 57:
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{תעשיית המוזיקה}}
[[קטגוריה:מוזיקה מוקלטת]]
[[קטגוריה:אלקטרוניקה בידורית]]
|