מילון אבן-שושן – הבדלי גרסאות

החל משנת [[1943]] החל אבן־שושן בעבודה מאומצת על המילון עבור הוצאת [[קריית ספר (הוצאת ספרים)|קריית ספר]]. ראשית המלאכה – איסוף מילים שאינן מצויות במילונים הקיימים. במשך כשלוש שנים ([[1942]] עד [[1945]]) שקד על מלאכת איסוף המילים. בריכוז כַּרְטֶסֶת המילים הוא עבר על מרבית הסִפרות והשירה העברית, האזין לחידושי השפה ב[[רדיו]] וב[[עיתונות]] הכתובה, בשירה ובספרות העברית, בספרות המדע ובמשק המדינה. הוא רתם לעבודה בני משפחה, חברים ומורים והטיל עליהם לציין כל מילה או צירוף מילים בספרות הכתובה שנראו להם כחידוש. לימים גייס גם את בנו יובל למלאכה, ואת אחיו, שלמה, שהיה מתרגם בעיסוקו, ושאסף עבור המילון מילים מהספרות ומהעיתונות בעיקר. כרטסת המילים הלכה ותפחה. במקביל, הקים אבן־שושן כרטסת מילים לועזיות שכיחות בלשוננו. בשלב הבא, כשהוא מצויד במבחר מילים רחב למדידיו, החל במלאכת כתיבת המילון לגופה, רישום הערכים וניסוח הגדרות ברורות לכל ערך וערך. בשלב ניסוח ההגדרות למילים נעזר אבן־שושן בצוותי יועצים מקצועיים המומחים כל אחד בתחומו, כגון [[מיכאל בן-חנן]] בתחום ה[[ספורט]] ופרופ' [[נתן רוטנשטרייך]] ב[[פילוסופיה]]. במקביל החליט לעטר את המילון ב[[ציור]]ים, בין השאר, מעולם ה[[בעלי חיים|חי]] וה[[צומח]], מתוך תפיסה שמראה עיניים, נוסף להסבר מילולי, עשוי לתרום למשתמש.