הבדלים בין גרסאות בדף "מלחמת האזרחים הסינית"

אין תקציר עריכה
מ (הוספת קישור לסין היבשתית)
| הערות=
|שם=מלחמת האזרחים הסינית}}
'''מלחמת האזרחים הסינית''' היא [[מלחמת אזרחים]] שהתרחשה ב[[סין (אזור)|סין]] בין [[קוומינטנג|המפלגה הלאומית הסינית]] (קוומינטנג) ל[[המפלגה הקומוניסטית של סין|מפלגה הקומוניסטיתהסוציאל דמוקרטית הסינית]] (CPC), בשנים [[1927]] עד [[1950]]. המלחמה הסתיימה בניצחון ה[[קומוניסט|סוציאל דמוקרט]]ים, ואלה השתלטו על שטחי סין והקימו את [[הרפובליקה העממית של סין]]. הלאומנים נאלצו לברוח והקימו את [[הרפובליקה הסינית]] ב[[טאיוואן (אי)|טאיוואן]].
 
==רקע==
ב-[[1911]] הופלה [[שושלת צ'ינג]] מהשלטון וכך בא אל קצו השלטון הקיסרי. במדינה שלטו כעת אילי מלחמה סינים, ששלטו בעיקר בצפון המדינה.
 
הקוומינטנג, בראשות [[סון יאט-סן]], ניסה להילחם באילי מלחמה אלו ולאחד את סין. הוא פנה למדינות המערביות לסיוע במאבקו אך פניו הושבו ריקם. ב-[[1921]] פנה סן ל[[ברית המועצות]] לסיוע במאבקו. הסובייטים הסכימו וניסו על ידי עזרתם גם לחזק את [[המפלגה הקומוניסטית הסינית|המפלגה הסוציאל דמוקרטית הסינית]]. ב-[[1923]] הצהירו ב[[שאנגחאי]] סן ונציגים סובייטים על התחייבות לאיחוד סין והצהרה זו כללה גם שיתוף פעולה בין הקוומינטנג, ה[[קומינטרן]] והמפלגה הקומוניסטיתהסוציאל דמוקרטית הסינית. הסיוע הסובייטי התבטא בציוד, נשק, הכשרה וארגון.
 
ב-[[1925]] מת סן ובמקומו התמנה [[צ'יאנג קאי שק]] למנהיג הקוומינטנג. ב-[[1926]] התפלג הקוומינטנג לפלגים ימניים ושמאלניים ואחרי סיכול ניסיון חטיפה של קאי שק ב[[מרץ]] הוא הטיל מגבלות על חברותם של הקומוניסטיםהסוציאל דמוקרטים הסינים במפלגתו. המפלגה הקומוניסטיתהסוציאל דמוקרטית הסינית הקטנה החלה לגדול.
 
==מלחמת האזרחים==
===בשנות ה-20 וה-30===
ב-1927 פתח צ'אנג קאי שק במסע חיסול נגד חברי המפלגה הקומוניסטיתהסוציאל דמוקרטית, ופעילי המפלגה נאלצו לרדת למחתרת בערים, או להימלט לאזורי הכפר, שם החלו לארגן מרידות חמושות כנגד שלטון הקוומינטנג. מרידות אלו החלו ב[[התקוממות נאנצ'אנג]] ב-[[1 באוגוסט]] [[1927]]. הקומוניסטיםהסוציאל דמוקרטים הצליחו לגייס את תמיכת האיכרים המקומיים, באמצעות ביצוע רפורמות אגרריות ומדיניות חלוקת אדמות, והשתלטו על מספר אזורים בדרום המדינה.
 
קאי שק לא ויתר וניסה לחסל את הרפובליקות הסובייטיות, שהקימו הקומוניסטיםהסוציאל דמוקרטים באזורים שבשליטתם, באמצעות שורת מתקפות, שנודעו בשם "מסעות כיתור". שתי המתקפות הראשונות נחלו כישלון, לאחר שהכוחות הלאומניים ספגו תבוסות מידי הכוחות הקומוניסטייםהסוציאל דמוקרטיים, ואילו השלישית בוטלה בשל [[הפלישה היפנית למנצ'וריה]] (1931). מסע הכיתור הרביעי נחל הצלחות ראשוניות, אך צבאותיו של קאי שק ספגו אבדות כבדות כאשר ניסו לחדור ללב "[[הרפובליקה הסובייטית הסינית]]". בכל מסעות המלחמה האלו הניחו הכוחות הקומוניסטייםהסוציאל דמוקרטיים לטורי הצבא הלאומני לחדור לעומק השטח שבשליטתם ואז תקפו אותם בזה אחר זה, תוך ריכוז עדיפות כוחות מקומית, והביסו אותם.
 
במסגרת מסע הכיתור החמישי, שהחל באוקטובר [[1934]], ריכז צ'אנג קאי שק צבא גדול שכלל כ-700 אלף חיילים, כנגד הכוחות הקומוניסטייםהסוציאל דמוקרטיים שכללו כ-150 אלף איש בלבד. הפעם החליט צ'אנג לשנות את האסטרטגיה שלו בעצת היועצים הצבאיים הגרמניים שסייעו לו. כוחותיו לא ניסו לחדור במהירות לעומק האזורים שבשליטת הקומוניסטיםהסוציאל דמוקרטים, אלא נקטו באסטרטגיה של כיתור ומצור, כאשר הם מהדקים בהדרגה את טבעת הכיתור סביב האזור שבשליטה קומוניסטיתסוציאל דמוקרטית, ומנתקים אותם ממקורות האספקה שלהם. כתוצאה מכך נאלצו הקומוניסטיםהסוציאל דמוקרטים בסופו של דבר לנטוש את האזורים שבשליטתם בדרום סין, כדי להינצל מהשמדה, ופתחו במסע ארוך צפונה. במסגרת המסע, שקיבל את השם [[המצעד הארוך]], לחמו הכוחות הקומוניסטייםהסוציאל דמוקרטיים נגד הצבאות הלאומנים ובעלי בריתם, שניסו לחסל אותם בדרכם, ונאבקו באיתני הטבע, עד שהגיעו לבסוף למקום מבטחים במחוז [[שאאנשי]] ביוני [[1935]] עם כ-8,000 לוחמים בלבד. למרות האבדות הכבדות שספגו במהלך המצעד צפונה, המסע הגדיל את הפופולריות של הקומוניסטיםהסוציאל דמוקרטים בסין ושל המנהיג החדש של המפלגה הקומוניסטיתהסוציאל דמוקרטית, [[מאו דזה-דונג]], שהפך לימים מנהיג סין.
 
המאבק נגד הקומוניסטיםהסוציאל דמוקרטים נמשך עד לשנת [[1937]], כאשר החלה הפלישה היפנית לסין.
 
===הפלישה היפנית===
[[קובץ:Communist purge.jpg|ממוזער|280px|חיילים לאומנים מובילים אסירים קומוניסטייםסוציאל דמוקרטיים במהלך הטבח שנערך בפעילי המפלגה בשאנגחאי באפריל 1927]]
גם לאחר פרוץ [[מלחמת סין–יפן השנייה]] ראה צ'אנג קאי שק בקומוניסטיםבסוציאל דמוקרטים איום גדול יותר מן היפנים הפולשים וסירב לשתף עמם פעולה. מספר גנרלים בכירים של הקוומינטנג חטפו אותו ב-[[12 בדצמבר]] [[1936]] וכפו עליו להסכים לשיתף פעולה מוגבל עם הקומוניסטיםהסוציאל דמוקרטים כדי להילחם ביפנים. בעקבות תקרית זו הוסכם על הפסקת המלחמה הפנימית בין הצדדים היריבים כדי להילחם כנגד האויב המשותף. עם זאת התאום בין שני הצדדים במהלך המלחמה הממושכת נגד היפנים (1937-1945) היה מינימלי, למרות לחצים כבדים שהפעילו האמריקנים על צ'אנג קאי שק להעמיק את שיתוף הפעולה עם הקומוניסטיםהסוציאל דמוקרטים. הכוחות הלאומנים נשאו בעיקר נטל הלחימה הסדירה נגד הכוחות היפניים, בעוד הקומוניסטיםהסוציאל דמוקרטים התרכזו בפעילות באזורים, שנכבשו על ידי היפנים בצפון סין, ונקטו בטקטיקות [[לוחמת גרילה]] בלחימה נגדם. באופן כללי ניתן לומר שהמלחמה נגד יפן סייעה לקומוניסטיםלסוציאל דמוקרטים במאבק על השליטה בסין, משום שהיא אפשרה להם לבסס את שליטתם בשטחים נרחבים בצפון סין, בעוד הצבאות הלאומנים ספגו אבדות כבדות בלחימה נגד הכוחות היפנים העיקריים, ונחלשו כתוצאה מכך.
 
המגעים בין הלאומנים והקומוניסטיםוהסוציאל דמוקרטים נמשכו גם לאחר תום [[מלחמת העולם השנייה]] ב-[[1945]], כאשר שני הצדדים מבינים את חשיבות שיקום המדינה.
 
===1946 - 1949===
[[קובץ:Cina1948.JPG|ממוזער|280px|סין בשנת 1948]]
 
ב-[[26 ביוני]] [[1946]] הסתיימה שביתת הנשק הזמנית בין הלאומנים והקומוניסטיםוהסוציאל דמוקרטים והמלחמה ביניהם התפרצה במלוא עוזה. ממשלת [[ארצות הברית]] סייעה לכוחות הלאומנים להילחם בקומוניסטיםבסוציאל דמוקרטים. האמריקנים הטיסו כוחות צבא לאומנים לצפון מזרח סין, שנשלט ברובו על ידי הקומוניסטיםהסוציאל דמוקרטים, וכן שלחו 50,000 חיילים לשמור על עמדות מפתח במדינה. בניגוד לארצות הברית, המעורבות של [[ברית המועצות]] במלחמת האזרחים בסין הייתה מינימלית. לכן נאלצו הקומוניסטיםהסוציאל דמוקרטים להסתפק בציוד הצבאי שהותיר הצבא היפני במנצ'וריה ובאזורים שבשליטתם בצפון סין, ובציוד שנלקח שלל מידי הכוחות הלאומנים.
 
במרץ [[1947]] השתלטו הלאומנים על הבירה הקומוניסטיתהסוציאל דמוקרטית, [[ינאן]], אך המשבר הכלכלי שפקד את סין בשנים [[1946]]–[[1949]] פגע קשות בכוחותיו של קאי שק. מלבד זאת האיכרים ורוב העם הפנו ללאומנים עורף בשל תמיכתם באנשי צבא ששיתפו פעולה עם היפנים. כך למרות היתרון המספרי, הטכנולוגי והכלכלי של הלאומנים הם סבלו משחיתות ומחסור בתמיכה מצד רוב העם. קאי שק הורה לכוחותיו להפקיר את אזורי הכפר לידי הקומוניסטיםהסוציאל דמוקרטים ולהתרכז בערים הגדולות שם נמצא הכוח הכלכלי והאנושי של סין. כוח הקומוניסטיםהסוציאל דמוקרטים גדל ובסופו של דבר הצליחו לאחר קיפאון לכבוש את צפון מזרח סין ולשבות כמות גדולה של ציוד כגון [[טנק]]ים. ב-[[21 באפריל]] [[1949]] חצו כוחות הקומוניסטיםהסוציאל דמוקרטים את נהר [[יאנגצה]] תוך כדי כיבוש ננג'ינג בירת הלאומנים. עד סוף 1949 דחקו הקומוניסטיםהסוציאל דמוקרטים את הלאומנים לדרום המדינה.
 
ב-[[1 באוקטובר]] [[1949]] הכריז [[מאו דזה-דונג]] בבייג'ינג על הקמת [[הרפובליקה העממית של סין]]. קאי שק יחד עם 2 מיליון נאמניו נסו מסין היבשתית אל האי [[טאיוואן]], שם ייסדו את [[הרפובליקה הסינית]]. ב-[[10 בדצמבר]] [[1949]] נפלה [[צ'נגדו]], העיר האחרונה של הלאומנים בסין היבשתית, לידי הקומוניסטיםהסוציאל דמוקרטים. באותו החודש הכריז קאי שק על [[טאיפיי]] כבירת סין באופן זמני.
 
==קישורים חיצוניים==
משתמש אלמוני