ויקיפדיה

שפות שמיות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג)
אין תקציר עריכה
תגית: שוחזרה
שורה 1:
[[קובץ:Semitic 1st AD.svg|300px|ממוזער|שמאלשמܐܵל|השפות השמיות ב[[המאההמܐܵה ה-1|מאהמܐܵה ה-1]]]]
[[קובץ:Semitic languages.svg|300px|ממוזער|שמאלשמܐܵל|תפוצת השפות השמיות]]
'''השפות השמיות''' הן ענף [[צפון]]-[[מזרח|מזרחי]] במשפחת [[שפות אפרוܐܵפרו-אסיאתיותܐܵסיܐܵתיות|השפות האפרוהܐܵפרו-אסיאתיותܐܵסיܐܵתיות]] (כונו בעבר "שפות שמיות-חמיות"). הכינוי "שפות שמיות" נטבע לראשונהלרܐܵשונה בידי ה[[היסטוריון]] ה[[גרמני]] [[אוגוסטܐܵוגוסט לודוויג פון שלצר]] בשנת [[1781]]. הכינוי מתבסס על תיאורתיܐܵור "[[לוח העמים]]" שב[[מקראמקרܐܵ]], בו מתוארתמתוܐܵרת התפצלות עמי העולם מבני [[נח]] לאחרלܐܵחר [[המבול]]. [[שם (דמות מקראיתמקרܐܵית)|שם]] בן [[נח]] נחשב לאבילܐܵבי אשורܐܵשור וארםוܐܵרם, ולאביולܐܵבי סבו של עֵבֶר - אלהܐܵלה מוכרים כשמות של ממלכות אוܐܵו עמים דוברי שפות שמיות.
{{ציטוט|תוכן=וּלְשֵׁם יֻלַּד גַּם הוּאהוּܐܵ, אֲבִיܐֲܵבִי כָּל בְּנֵי עֵבֶר, אֲחִיܐֲܵחִי יֶפֶת הַגָּדוֹל. בְּנֵי שֵׁם: עֵילָם וְאַשּׁוּרוְܐַܵשּׁוּר וְאַרְפַּכְשַׁדוְܐַܵרְפַּכְשַׁד וְלוּד וַאֲרָםוַܐֲܵרָם. וּבְנֵי אֲרָםܐֲܵרָם: עוּץ וְחוּל וְגֶתֶר וָמַשׁ. וְאַרְפַּכְשַׁדוְܐַܵרְפַּכְשַׁד יָלַד אֶתܐֶܵת שָׁלַח, וְשֶׁלַח יָלַד אֶתܐֶܵת-עֵבֶר.|מקור={{תנ"ך|בראשיתברܐܵשית|י|כאכܐܵ|כד}}|מירכאותמירכܐܵות=כן}}
 
שפות אלוܐܵלו נפוצות כיום במזרח התיכון, ב[[צפון אפריקהܐܵפריקה]] וב[[קרן אפריקהܐܵפריקה]] ומקורן הואהוܐܵ כנראהכנרܐܵה ב[[לבנט]]. תקציר המאפייניםהמܐܵפיינים הכלליים של השפות השמיות:
* '''הגייה''': מספר ה[[עיצור]]ים גדול פי כמה ממספר ה[[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]] (במודל לאםלܐܵם השפות השמיות יש שלוש תנועות ועשרים ותשעה אוܐܵו שלושים עיצורים). שפות אלוܐܵלו מכילות עיצורים גרוניים ונחציים רבים אוܐܵו שרידים של עיצורים כאלוכܐܵלו. העיצורים הנחציים מבוטאיםמבוטܐܵים ב[[שפות דרום ערב החדשות]] ובשפות השמיות של [[אתיופיהܐܵתיופיה]] כעיצורים הדופים, ואילווܐܵילו ביתר השפות השמיות כעיצורים מלועלעים, מעונבלים אוܐܵו מוולנים.
* '''אוצרܐܵוצר מילים ומורפולוגיה''': [[שורש (לשון)|שורשים]] שרובם תלת עיצוריים, המרכיבים משפחות מילים בעלות מכנה משותף במשמעותן. שפות אלוܐܵלו מכילות מערכת תבניות [[משקל (בלשנות)|משקל]] המבוססות על תנועות ומוספיות ליצירת [[שם עצם|שמות]] ו[[פועל (בלשנות)|פעלים]] בשיבוץ השורשים (משקל לשיבוץ פעלים מכונה [[בניין (שפה)|בניין]]. קיים דמיון ברור בין השורשים, המשקלים, הבניינים וה[[מילית|מיליות]] בשפות השמיות השונות. במרבית השפות השמיות קיים [[יידוע]].
* '''דקדוק''': ריבוי [[גוף (בלשנות)|גופים]] ל[[הטיה (דקדוק)|הטיית]] הפעלים ומיעוט יחסי של [[זמן (בלשנות)|תצורות]] זמן להטייתם. על פי רוב, הטיות הפעלים נעשות בשינוי התנועות שלהם ובצירוף אותיותܐܵותיות - לאלܐܵ בהוספת [[פועל עזר|פועלי עזר]]. בניגוד למרבית ה[[שפות הודו-אירופיותܐܵירופיות|שפות ההודו-אירופיותܐܵירופיות]], בשפות שמיות ניתן להרכיב [[משפט שמני|משפט ללאללܐܵ פועל]]. השפות השמיות הן במידה מסוימת [[שפה צירופית|שפות צירופיות]] - מילה אחתܐܵחת בשפה שמית עשויה לייצג רעיון, שבהרבה שפות לאלܐܵ שמיות הואהוܐܵ ייוצג בעזרת רצף של מספר מילים. זאתזܐܵת משום, שהשורש המשובץ בתבניות כבר יוצר מספר משמעויות, משום שמילות היחס מוצמדות למילים ומשום שכינויי השייכות מוצמדים למילים. (דוגמאותדוגמܐܵות קיצוניות למילה בודדת בעברית אוܐܵו בערבית, ששקולה למשפט ארוךܐܵרוך באנגליתבܐܵנגלית: Is it as bad as it sounds? = הכצעקתה?, I did not get them to know each other.= عرّفتهمش).
* '''כתב''': כיום, כל השפות השמיות הכתובות (פרט ל[[מלטזית]]) עושות שימוש במערכות כתב המבוססות על [[אלפביתܐܵלפבית פיניקי|האלפביתהܐܵלפבית הפיניקי]]. השפות השמיות המדוברות באתיופיהבܐܵתיופיה נכתבות משמאלמשמܐܵל לימין בכתב [[כתב הברות|סילברי]], ואילווܐܵילו השפות השמיות המדוברות באסיהבܐܵסיה ובצפון אפריקהܐܵפריקה נכתבות בכתב [[אבגܐܵבג'ד]] מימין לשמאללשמܐܵל. הממצאיםהממצܐܵים ה[[אפיגרפיהܐܵפיגרפיה|אפיגרפייםܐܵפיגרפיים]] בשפות השמיות הם מן המוקדמים ביותר בעולם.
 
== מורפולוגיה ==
 
מבחינה מורפולוגית, השפות השמיות מתאפיינותמתܐܵפיינות במערכת נטייה עשירה מאודמܐܵוד, הן במערכת הפועל הן במערכת השם. שיטת הנטייה הנפוצה היאהיܐܵ בלתי-רציפה (non-concatenative), כלומר, מעבר להוספת מוספיות, יש גם שינוי משמעותי בבסיס המילה. במערכת הנטייה, העיצורים נוטים להיות יציבים, והם מסמנים אתܐܵת המשמעות הבסיסית, בעוד התנועות מתחלפות כדי ליצור גיוון במשמעות. ההבחנה הזאתהזܐܵת הביאההביܐܵה לפיתוח תאוריהתܐܵוריה שעל-פיה השפות השמיות כוללות מורפמות ייחודיות המכונות "[[שורש (שפות שמיות)|שורשים]]" - כלומר רצף של עיצורים שאינושܐܵינו עומד בפני עצמו אלאܐܵלܐܵ משתבץ במערכת של ה[[בניין (שפה)|בניינים]] ו[[משקל (בלשנות)|משקלים]] ליצירת מילים. התאוריההתܐܵוריה הזאתהזܐܵת נעשתה מקובלת בימי הביניים בעיקר בקרב מדקדקים יהודים וערבים, וכיום היאהיܐܵ מקובלת בשינויים מסוימים על רוב הבלשנים החוקרים שפות שמיות.
 
במסגרת ה[[בלשנות גנרטיבית|בלשנות הגנרטיבית]] התאוריההתܐܵוריה הזאתהזܐܵת נחשבת בעייתית, כיוון שהיאשהיܐܵ מתארתמתܐܵרת מערכת נטייה ייחודית לשפות השמיות, בעוד התאוריההתܐܵוריה הגנרטיבית מניחה שבבסיס כל השפות נמצאנמצܐܵ "[[הדקדוק האוניברסליהܐܵוניברסלי|דקדוק אוניברסליܐܵוניברסלי]]". לפיכך, נעשו כמה ניסיונות להסביר אתܐܵת המורפולוגיה השמית בלי להזדקק לתאורייתלתܐܵוריית השורשים (למשל, תיאורתיܐܵור מערכת חילופי התנועות כמקרה קיצוני של תופעת ה"[[אבלאוטܐܵבלܐܵוט]]" אוܐܵו "שכתוב מלודי"), אוܐܵו לחלופין להסביר אתܐܵת מערכת השורשים באמצעותבܐܵמצעות מושגים בלשניים המסבירים תופעות גם בשפות לאלܐܵ-שמיות (למשל, תיאורתיܐܵור מערכת השורשים באמצעותבܐܵמצעות מושגים השאוליםהשܐܵולים ממערכת ה[[טון (בלשנות)|טונים]]). עם זאתזܐܵת, קיימות עדויות התומכות בגישה המסורתית הרואההרוܐܵה בשורש העיצורי מורפמה עצמאיתעצמܐܵית.{{הערה|<div style="direction: ltr;">Prunet, J-F (2006). "External evidence and the Semitic root", ''Morphology'' 16, pp. 41-67. </div>}}
 
== פונולוגיה==
 
מבחינה פונולוגית, השפות השמיות מתאפיינותמתܐܵפיינות בריבוי עיצורים ומיעוט תנועות. חלק מהשפות השמיות כוללות עיצורים נדירים יחסית כגון [[עיצורים לועיים]] ו[[עיצורים נחציים|נחציים]], וההערכה היאהיܐܵ כי בעבר היו העיצורים האלההܐܵלה נפוצים יותר בשפות השמיות. כיום, רוב השפות השמיות איבדוܐܵיבדו אתܐܵת העיצורים הגרוניים והנחציים אוܐܵו אתܐܵת חלקם.
 
=== מעתקי עיצורים בשפות שמיות מרכזיות (עברית, ארמיתܐܵרמית סורית וערבית ספרותית) ===
 
{| border="1" align="center" cellspacing="0"
|-
! colspan="8" | ההקבלה בין עברית, ארמיתܐܵרמית סורית וערבית ספרותית
|-
! colspan=2 align="center" | -
! colspan=3 align="center" | ההקבלה
! colspan=3 align="center" | דוגמאותדוגמܐܵות להקבלה
|-
! תעתיק שמי
! align="center" | תעתיק [[IPA]]
! align="center" | האותהܐܵות העברית
! align="center" | האותהܐܵות הארמיתהܐܵרמית
! align="center" | האותהܐܵות הערבית
! align="center" | המילים בעברית בהגייה ספרדית
! align="center" | המילים בארמיתבܐܵרמית סורית
! align="center" | המילים בערבית
|-
| align="center"| ʼ
| align="center"| ʔ
| align="center" | אܐܵ {{יפאיפܐܵ|[ʔ]}}
| align="center" | ܐ אܐܵ {{יפאיפܐܵ|[ʔ]}}
| align="center" | أ {{יפאיפܐܵ|[ʔ]}}
| אבܐܵב (ʔav)
| ܐܒܐ (ʔawa)
| أب (ʔab)
|-
| colspan=2 align="center" | b
| align="center" | ב {{יפאיפܐܵ|[b]}}
| align="center" | ܒ ב {{יפאיפܐܵ|[b]}}
| align="center" | ب {{יפאיפܐܵ|[b]}}
| בית (bayit)
| ܒܝܬܐ (beθa)
שורה 57:
|-
| colspan=2 align="center" | g
| align="center" | ג {{יפאיפܐܵ|[ɡ]}}
| align="center" | ܓ ג {{יפאיפܐܵ|[ɡ]}}
| align="center" | ج {{יפאיפܐܵ|[d͡ʒ]}} → {{יפאיפܐܵ|[g]}}
| גמל (gamal)
| ܓܡܠܐ (gamla)
שורה 65:
|-
| colspan=2 align="center" | d
| align="center" | ד {{יפאיפܐܵ|[d]}}
| align="center" | ܕ ד {{יפאיפܐܵ|[d]}}
| align="center" | د {{יפאיפܐܵ|[d]}}
| יד (yad)
| ܝܕܐ (ʔiða)
שורה 73:
|-
| colspan=2 align="center" | h
| align="center" | ה {{יפאיפܐܵ|[h]}}
| align="center" | ܗ ה {{יפאיפܐܵ|[h]}}
| align="center" | ه {{יפאיפܐܵ|[h]}}
| נהר (nahar)
| ܢܗܪܐ (nahra)
שורה 81:
|-
| colspan=2 align="center" | w
| align="center" | ו {{יפאיפܐܵ|[v]}} → {{יפאיפܐܵ|[w]}}
| align="center" | ܘ ו {{יפאיפܐܵ|[w]}}
| align="center" | و {{יפאיפܐܵ|[w]}}
| ורד (vered)
| ܘܪܕܐ (warda)
שורה 89:
|-
| colspan=2 align="center" | z
| align="center" | ז {{יפאיפܐܵ|[z]}}
| align="center" | ܖ ז {{יפאיפܐܵ|[z]}}
| align="center" | ز {{יפאיפܐܵ|[z]}}
| זית (zayit)
| ܙܝܬܐ (zeθa)
שורה 98:
| align="center" | ḏ
| align="center" | ð
| align="center" | התמזגה עם ז {{יפאיפܐܵ|[z]}}
| align="center" | התמזגה עם ܕ ד {{יפאיפܐܵ|[d]}}
| align="center" | ذ {{יפאיפܐܵ|[ð]}}
| זכר (zaxar)
| ܕܝܟܪܐ (dikra)
שורה 107:
| align="center"| ḥ
| align="center"| ħ
| align="center" | ח {{יפאיפܐܵ|[χ]}} → {{יפאיפܐܵ|[ħ]}}
| align="center" | ܚ ח {{יפאיפܐܵ|[ħ]}}
| align="center" | ح {{יפאיפܐܵ|[ħ]}}
| חמור (ħamor)
| ܚܡܪܐ (ħmara)
שורה 116:
| align="center"| ḫ
| align="center"| χ
| align="center" | התמזגה עם ח {{יפאיפܐܵ|[ħ]}}
| align="center" | התמזגה עם ܚ ח {{יפאיפܐܵ|[ħ]}}
| align="center" | خ {{יפאיפܐܵ|[χ]}}
| חמש (ħameʃ)
| ܚܡܫ (ħamʃ)
שורה 125:
| align="center" | ṭ
| align="center" | tʼ
| align="center" | ט {{יפאיפܐܵ|[t]}} → {{יפאיפܐܵ|[tˤ]}}
| align="center" | ܛ ט {{יפאיפܐܵ|[tˤ]}}
| align="center" | ط {{יפאיפܐܵ|[tˤ]}}
| טבח (tˁabbaħ)
| ܛܒܟܐ (tˁabbaħa)
שורה 134:
| align="center" | y
| align="center" | j
| align="center" | י {{יפאיפܐܵ|[j]}}
| align="center" | ܝ י {{יפאיפܐܵ|[j]}}
| align="center" | ي {{יפאיפܐܵ|[j]}}
| יום (yom)
| ܝܘܡܐ (yoma)
שורה 142:
|-
| colspan=2 align="center" | k
| align="center" | כ {{יפאיפܐܵ|[k]}}
| align="center" | ܟ כ {{יפאיפܐܵ|[k]}}
| align="center" | ك {{יפאיפܐܵ|[k]}}
| כלב (kelev)
| ܟܠܒܐ (kalba)
שורה 150:
|-
| colspan=2 align="center" | l
| align="center" | ל {{יפאיפܐܵ|[l]}}
| align="center" | ܠ ל {{יפאיפܐܵ|[l]}}
| align="center" | ل {{יפאיפܐܵ|[l]}}
| לשון (laʃon)
| ܠܝܫܢܐ (liʃʃana)
שורה 158:
|-
| colspan=2 align="center" | m
| align="center" | מ {{יפאיפܐܵ|[m]}}
| align="center" | ܡ מ {{יפאיפܐܵ|[m]}}
| align="center" | م {{יפאיפܐܵ|[m]}}
| מלך (melex)
| ܡܠܟܐ (malka)
שורה 166:
|-
| colspan=2 align="center" | n
| align="center" | נ {{יפאיפܐܵ|[n]}}
| align="center" | ܢ נ {{יפאיפܐܵ|[n]}}
| align="center" | ن {{יפאיפܐܵ|[n]}}
| נהר (nahar)
| ܢܗܪܐ (nahra)
שורה 174:
|-
| colspan=2 align="center" | ts > s
| align="center" | ס {{יפאיפܐܵ|[s]}}
| align="center" | ܤ ס {{יפאיפܐܵ|[s]}}
| align="center" | התמזגה עם س {{יפאיפܐܵ|[s]}}
| סייף (sayyaf)
| ܤܝܦܐ (sayyafa)
שורה 183:
| align="center"| ʻ
| align="center"| ʕ
| align="center" | ע {{יפאיפܐܵ|[ʔ]}} → {{יפאיפܐܵ|[ʕ]}}
| align="center" | ܥ ע {{יפאיפܐܵ|[ʕ]}}
| align="center" | ع {{יפאיפܐܵ|[ʕ]}}
| עין (ʕayin)
| ܥܝܢܐ (ʕena)
שורה 192:
| align="center"| ġ
| align="center"| ʁ
| align="center" | התמזגה עם ע {{יפאיפܐܵ|[ʕ]}}
| align="center" | התמזגה עם ܥ ע {{יפאיפܐܵ|[ʕ]}}
| align="center" | غ {{יפאיפܐܵ|[ʁ]}}
| מערב (maʕarav)
| ܡܥܪܒܐ (maʕrawa)
שורה 200:
|-
| colspan=2 align="center" | p
| align="center" | פ {{יפאיפܐܵ|[p]}}
| align="center" | ܦ פ {{יפאיפܐܵ|[p]}}
| align="center" | ف {{יפאיפܐܵ|[f]}}
| פיל (pil)
| ܦܝܠܐ (pila)
שורה 209:
| align="center"| ṱ
| align="center"| θʼ / tθʼ
| align="center" | התמזגה עם צ {{יפאיפܐܵ|[sˤ]}}
| align="center" | התמזגה עם ܛ ט {{יפאיפܐܵ|[tˤ]}}
| align="center" | ظ {{יפאיפܐܵ|[ðˤ]}}
| צהרים (sˁohorayim)
| ܛܗܪܐ (tˁahra)
שורה 218:
| align="center"| ṣ
| align="center"| sʼ / tsʼ
| align="center" | צ {{יפאיפܐܵ|[t͡s]}} → {{יפאיפܐܵ|[sˤ]}}
| align="center" | ܨ צ {{יפאיפܐܵ|[sˤ]}}
| align="center" | ص {{יפאיפܐܵ|[sˤ]}}
| צום (sˁom)
| ܨܘܡܐ (sˁoma)
שורה 227:
| align="center"| ṣ́
| align="center"| ɬʼ / tɬʼ
| align="center" | התמזגה עם צ {{יפאיפܐܵ|[sˤ]}}
| align="center" | התמזגה עם ܥ ע {{יפאיפܐܵ|[ʕ]}}
| align="center" | ض {{יפאיפܐܵ|[dˤ]}} → {{יפאיפܐܵ|[ɮˤ]}}
| ארץܐܵרץ (ʔeresˁ)
| ܐܪܥܐ (ʔarʕa)
| أرض (ʔardˁ)
שורה 236:
| align="center"| q
| align="center"| q / kʼ
| align="center" | ק {{יפאיפܐܵ|[k]}} → {{יפאיפܐܵ|[q]}}
| align="center" | ܩ ק {{יפאיפܐܵ|[q]}}
| align="center" | ق {{יפאיפܐܵ|[q]}}
| קם (qam)
| ܩܡ (qam)
שורה 244:
|-
| colspan=2 align="center" | r
| align="center" | ר {{יפאיפܐܵ|[ʁ]}} → {{יפאיפܐܵ|[r]}}
| align="center" | ܪ ר {{יפאיפܐܵ|[r]}}
| align="center" | ر {{יפאיפܐܵ|[r]}}
| ראשרܐܵש (roʃ)
| ܪܐܫܐ (reʃa)
| رأس (raʔs)
שורה 253:
| align="center" | s > š
| align="center" | s > ʃ
| align="center" | שׁ {{יפאיפܐܵ|[ʃ]}}
| align="center" | ܫ שׁ {{יפאיפܐܵ|[ʃ]}}
| align="center" | س {{יפאיפܐܵ|[s]}}
| שנה (ʃana)
| ܫܢܬܐ (ʃanta)
שורה 262:
| align="center" | ṯ
| align="center" | θ
| align="center" | התמזגה עם שׁ {{יפאיפܐܵ|[ʃ]}}
| align="center" | התמזגה עם ܬ ת {{יפאיפܐܵ|[t]}}
| align="center" | ث {{יפאיפܐܵ|[θ]}}
| שור (ʃor)
| ܬܘܪܐ (tora)
שורה 271:
| align="center" | ś
| align="center" | ɬ / tɬ
| align="center" | שׂ {{יפאיפܐܵ|[s]}}
| align="center" | התמזגה עם ܤ ס {{יפאיפܐܵ|[s]}}
| align="center" | ش {{יפאיפܐܵ|[ʃ]}}
| עשׂר (ʕeser)
| ܥܣܪ (ʕasar)
שורה 279:
|-
| colspan=2 align="center" | t
| align="center" | ת {{יפאיפܐܵ|[t]}}
| align="center" | ܬ ת {{יפאיפܐܵ|[t]}}
| align="center" | ت {{יפאיפܐܵ|[t]}}
| מוות (mavet)
| ܡܘܬܐ (moθa)
שורה 287:
|-
|}
האותהܐܵות הארמיתהܐܵרמית מקבילה לאותלܐܵות העברית אלאܐܵלܐܵ אםܐܵם נכתב אחרתܐܵחרת.
 
==השפות והעמים הדוברים אותןܐܵותן==
===שפות שמיות חיות ומספר דובריהן===
[[קובץ:Karte der Afroasiatischen Sprachen-HE.png|שמאלשמܐܵל|ממוזער|300px|השפות השמיות בכלל השפות האפרוהܐܵפרו-אסיאתיותܐܵסיܐܵתיות]]
הערכות משנת 2020<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.britannica.com/topic/Semitic-languages|כותרת=Semitic languages {{!}} Definition, Map, Tree, Distribution, & Facts|אתרܐܵתר=Encyclopedia Britannica|שפה=en|תאריך_וידואתܐܵריך_וידוܐܵ=2020-09-19}}</ref>:
#[[ערבית]] (ספרותית אוܐܵו דיאלקטיםדיܐܵלקטים מדוברים) - 550,000,000
#[[אמהריתܐܵמהרית]] - 30,000,000
#[[עברית]] - 7,000,000
#[[תיגרינית|טיגריניה]] - 5,800,000
#[[גוראגהגורܐܵגה]] - 1,500,000
#[[תיגרה|טיגרה]] - 1,000,000
#[[ארמיתܐܵרמית]] - 750,000
#[[מלטזית]] - 370,000
#[[שפות דרום ערב החדשות]] - 130,000
#[[הראריהרܐܵרי (שפה)|הראריהרܐܵרי]] - 30,000
#[[ארגובהܐܵרגובה]] - 15,000
 
=== מיון השפות והעמים השמיים ===
שורה 312:
==== [[שפות שמיות מזרחיות|שמיות מזרחיות]] ====
 
*'''[[אכדיתܐܵכדית]]''' *
**[[אכדיתܐܵכדית]] עתיקה *
**[[אכדיתܐܵכדית]] פריפריאליתפריפריܐܵלית *
**[[בבלית]] *
**[[אכדיתܐܵכדית|אשוריתܐܵשורית]] *
*'''[[אבלאיתܐܵבלܐܵית]]''' *
 
==== [[שפות שמיות מערביות|שמיות מערביות]] ====
*[[שפות אתיוܐܵתיו-שמיות|אתיוܐܵתיו-שמיות]]
**[[געז]] (אתיופיתܐܵתיופית קלאסיתקלܐܵסית) *
**[[תיגרינית|טיגריניה]]
**[[תיגרה|טיגרה]]
***[[דחאליקדחܐܵליק]]
**אתיוܐܵתיו-שמיות דרומיות
***ܐܵמהרית-ܐܵרגובה
***אמהרית-ארגובה
****[[אמהריתܐܵמהרית]]
****[[ארגובהܐܵרגובה]]
***הראריהרܐܵרי-מזרח גוראגהגורܐܵגה
****[[הראריהרܐܵרי (שפה)|הראריהרܐܵרי]]
****מזרח [[גוראגהגורܐܵגה]]
*****וולאנהוולܐܵנה
*****סלטי
*****זאיזܐܵי
***אתיוܐܵתיו-שמיות דרומיות פריפריאליותפריפריܐܵליות (גונאןגונܐܵן-גוראגהגורܐܵגה)
****קבוצת נ׳
*****[[גאפאתגܐܵפܐܵת]] *
*****קיסטאנהקיסטܐܵנה
*****דובי
*****גלילה *
****קבוצת ת׳
*****מוהר
*****מערב גוראגהגורܐܵגה
******מסקאןמסקܐܵן
******צ׳אהאצ׳ܐܵהܐܵ
******אזהאܐܵזהܐܵ
******גומר
******גורה
******אינורܐܵינור
******אנרܐܵנר
******אנדגןܐܵנדגן
******מסמס *
 
*שפות דרום ערב החדשות
**שפות דרום ערב החדשות המערביות
***[[מהרי]] (והניבים חרסוסית ובּתחאריתובּתחܐܵרית)
***[[הוביוט|הובּיוט]] ?
**שפות דרום ערב החדשות המזרחיות
***[[ג'באליתבܐܵלית|ג'יבאלייבܐܵלי]] (שְחֵרִית)
***[[סוקוטרית|סוקוטרי]]
 
*'''[[שפות שמיות מרכזיות|שמיות מרכזיות]]''' ([[שמית תיכונה]])
**[[שפות דרום ערב העתיקות]]
***[[שבאיתשבܐܵית]]
***[[מינאיתמינܐܵית]]
***[[קתבאניתקתבܐܵנית]]
***[[חצרמוותית]]
**שפות צפון ערב העתיקות
***[[תמודית|ת'מודית]] *
***[[דדאניתדדܐܵנית|דְּדָאניתדְּדָܐܵנית]] *
***[[תימנית]] *
***[[דומאיתדומܐܵית]] *
***[[חסאיתיתחסܐܵיתית|חַסַאִיתיתחַסַܐִܵיתית]] *
***[[היסמאיתהיסמܐܵית|חיסמאיתחיסמܐܵית]] *
** ערבית-צפאיתצפܐܵית
*** [[צפאיתצפܐܵית]]
*** [[ערבית]]
****[[ערבית קלאסיתקלܐܵסית]]
****[[ערבית מודרנית]] על ניביה: [[ערבית לבנונית|לבנונית]], [[ערבית מרוקאיתמרוקܐܵית|מרוקאיתמרוקܐܵית]], [[ערבית עיראקיתעירܐܵקית|עיראקיתעירܐܵקית]], [[ערבית מצרית|מצרית]], [[ערבית פלסטינית|פלסטינית]], ועוד
*****[[מלטזית]] (התפצלה מ[[ערבית מגרבית]], וכבר אינהܐܵינה נחשבת ניב של ערבית)
**[[שפות שמיות צפוניות מערביות|שמיות צפוניות מערביות]]
***[[אמוריתܐܵמורית]] - ככל הנראההנרܐܵה קבוצת שפות שמשתקפות ב[[אלפביתיםܐܵלפביתים בתקופת הברונזה התיכונה|ממצאיםממצܐܵים מתקופת הברונזה]], ייחוסן לאלܐܵ ודאיודܐܵי *
***[[אוגריתיתܐܵוגריתית]] (ייחוסה שנוי במחלוקת) *
***[[שפות כנעניות|כנענית]]
****[[עברית]]
*****[[עברית ארכאיתܐܵרכܐܵית]] (שירה מקראיתמקרܐܵית קדומה) *
*****[[עברית מקראיתמקרܐܵית]] קלאסיתקלܐܵסית על ניביה ([[ממלכת יהודה|יהודאיתיהודܐܵית]] ו[[ממלכת ישראלישרܐܵל|ישראליתישרܐܵלית]]) *
*****עברית מקראיתמקרܐܵית מאוחרתמܐܵוחרת - (ניב [[העברית בתקופת בית שני|בית שני]] וניב [[לשון חז"ל|העברית המשנאיתהמשנܐܵית]]) *
*****[[תקופת הביניים של העברית|עברית בימי הביניים]] (שפה כתובה וליטורגית, לאלܐܵ [[שפת אםܐܵם]]) *
*****[[עברית ישראליתישרܐܵלית|עברית ישראליתישרܐܵלית מודרנית]]
****[[פיניקית]] *
*****גבלית (Byblian) *
*****פיניקית סטנדרטית *
******פיניקית חוֹפִית (לאורךלܐܵורך חופי [[פיניקים|פיניקיה]] ו[[סוריה]]) *
******פיניקית ים תיכונית (בקולוניות) *
******[[פונית|פּוּנית]] ([[קרת חדשת]]) *
*******פונית חדשה
****[[עמונית]] *
****[[מואביתמוܐܵבית]] *
****[[אדומיתܐܵדומית]] *
***[[ארמיתܐܵרמית]]
****ארמיתܐܵרמית עתיקה, על ניביה *
****ארמיתܐܵרמית ממלכתית (ארמיתܐܵרמית קלאסיתקלܐܵסית, ארמיתܐܵרמית רשמית) *
****ארמיתܐܵרמית בינונית (תיכונה) *
*****ארמיתܐܵרמית ארצישראליתܐܵרצישרܐܵלית ([[ספר דניאלדניܐܵל]], [[מגילות קומראןקומרܐܵן]], תרגומים מוקדמים, מכתבי [[בר כוכבאכוכבܐܵ]]) *
*****[[נבטית]] *
*****[[תדמורית]] {{אנܐܵנ|Palmyrene dialect}} (הייתה מדוברת ב[[תדמור]] וסביבתה) *
*****[[התרנית|חטראיתחטרܐܵית]] *
****ארמיתܐܵרמית מאוחרתמܐܵוחרת *
*****ארמיתܐܵרמית מאוחרתמܐܵוחרת מערבית *
******ארמיתܐܵרמית גלילית *
******ארמיתܐܵרמית נוצרית ארצישראליתܐܵרצישרܐܵלית *
******ארמיתܐܵרמית שומרונית *
*****ארמיתܐܵרמית מאוחרתמܐܵוחרת מזרחית *
******[[ארמיתܐܵרמית בבלית]] (לשון [[התלמוד הבבלי]]) *
******[[מנדעית]] קלאסיתקלܐܵסית
******[[סורית]] קלאסיתקלܐܵסית *
****[[ארמיתܐܵרמית חדשה]]
*****[[ארמיתܐܵרמית חדשה מערבית]]: הניבים מעלולה, ג'ובעדין, בח'עה
*****ארמיתܐܵרמית חדשה תיכונה: הניבים טוּרוֹיוֹ, מְלַאחְסוֹמְלַܐܵחְסוֹ
*****[[ארמיתܐܵרמית חדשה צפון-מזרחית]]: סורית חדשה על ניביה
*****מנדעית חדשה (נאונܐܵו-מנדעית)
***לשונה של [[כתובת בלעם]]
***שמܐܵלית
***שמאלית
 
*
 
==ראורܐܵו גם==
* [[שמיים (עמים)|עמים שמיים]]
* [[שפות שמיות דרומיות]]
שורה 436:
* [[שפות שמיות צפון-מערביות]]
 
== לקריאהלקריܐܵה נוספת ==
 
* [[חיים מנחם רבין|חיים רבין]], '''שפות שמיות: פרקי מבואמבוܐܵ'''. ספריית [[האנציקלופדיההܐܵנציקלופדיה המקראיתהמקרܐܵית]], [[מוסד ביאליקביܐܵליק]], ירושלים, תשנ"אܐܵ (הדפסה שנייה: תשנ"ג). {{ISBN|965-342-575-7}}
* [[גד בן-עמי צרפתי]] (עורך), '''מחקרים בעברית ובלשונות שמיות. מוקדשים לזכרו של פרופ' [[יחזקאליחזקܐܵל קוטשר]]'''. רמת-גן תש"ם.
<div style="direction: ltr;">
* Patrick R. Bennett. ''Comparative Semitic Linguistics: A Manual''. Eisenbrauns 1998. {{ISBN|1575060213}}.
שורה 459:
* John Huehnergard, [http://www.bartleby.com/61/10.html Proto-Semitic Language and Culture] ([http://www.bartleby.com/61/ American Heritage Dictionary] website).
</div>
* [http://humanities.tau.ac.il/semitic/ המגמה לבלשנות שמית באוניברסיטתבܐܵוניברסיטת תל אביבܐܵביב]
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:שפות אפרוܐܵפרו-אסיאתיותܐܵסיܐܵתיות|שמיות]]
[[קטגוריה:שפות שמיות|*]]
[[קטגוריה:בלשנות שמית]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/שפות_שמיות"