שפות שמיות – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Semitic 1st AD.svg|300px|ממוזער|שמܐܵלשמאל|השפות השמיות ב[[המܐܵההמאה ה-1|מܐܵהמאה ה-1]]]]

[[קובץ:Semitic languages.svg|300px|ממוזער|שמܐܵלשמאל|תפוצת השפות השמיות]]

'''השפות השמיות''' הן ענף [[צפון]]-[[מזרח|מזרחי]] במשפחת [[שפות ܐܵפרואפרו-ܐܵסיܐܵתיותאסיאתיות|השפות הܐܵפרוהאפרו-ܐܵסיܐܵתיותאסיאתיות]] (כונו בעבר "שפות שמיות-חמיות"). הכינוי "שפות שמיות" נטבע לרܐܵשונהלראשונה בידי ה[[היסטוריון]] ה[[גרמני]] [[ܐܵוגוסטאוגוסט לודוויג פון שלצר]] בשנת [[1781]]. הכינוי מתבסס על תיܐܵורתיאור "[[לוח העמים]]" שב[[מקרܐܵמקרא]], בו מתוܐܵרתמתוארת התפצלות עמי העולם מבני [[נח]] לܐܵחרלאחר [[המבול]]. [[שם (דמות מקרܐܵיתמקראית)|שם]] בן [[נח]] נחשב לܐܵבילאבי ܐܵשוראשור וܐܵרםוארם, ולܐܵביולאבי סבו של עֵבֶר - ܐܵלהאלה מוכרים כשמות של ממלכות ܐܵואו עמים דוברי שפות שמיות.

{{ציטוט|תוכן=וּלְשֵׁם יֻלַּד גַּם הוּܐܵהוּא, ܐֲܵבִיאֲבִי כָּל בְּנֵי עֵבֶר, ܐֲܵחִיאֲחִי יֶפֶת הַגָּדוֹל. בְּנֵי שֵׁם: עֵילָם וְܐַܵשּׁוּרוְאַשּׁוּר וְܐַܵרְפַּכְשַׁדוְאַרְפַּכְשַׁד וְלוּד וַܐֲܵרָםוַאֲרָם. וּבְנֵי ܐֲܵרָםאֲרָם: עוּץ וְחוּל וְגֶתֶר וָמַשׁ. וְܐַܵרְפַּכְשַׁדוְאַרְפַּכְשַׁד יָלַד ܐֶܵתאֶת שָׁלַח, וְשֶׁלַח יָלַד ܐֶܵתאֶת-עֵבֶר.|מקור={{תנ"ך|ברܐܵשיתבראשית|י|כܐܵכא|כד}}|מירכܐܵותמירכאות=כן}}

שפות ܐܵלואלו נפוצות כיום במזרח התיכון, ב[[צפון ܐܵפריקהאפריקה]] וב[[קרן ܐܵפריקהאפריקה]] ומקורן הוܐܵהוא כנרܐܵהכנראה ב[[לבנט]]. תקציר המܐܵפייניםהמאפיינים הכלליים של השפות השמיות:

* '''הגייה''': מספר ה[[עיצור]]ים גדול פי כמה ממספר ה[[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]] (במודל לܐܵםלאם השפות השמיות יש שלוש תנועות ועשרים ותשעה ܐܵואו שלושים עיצורים). שפות ܐܵלואלו מכילות עיצורים גרוניים ונחציים רבים ܐܵואו שרידים של עיצורים כܐܵלוכאלו. העיצורים הנחציים מבוטܐܵיםמבוטאים ב[[שפות דרום ערב החדשות]] ובשפות השמיות של [[ܐܵתיופיהאתיופיה]] כעיצורים הדופים, וܐܵילוואילו ביתר השפות השמיות כעיצורים מלועלעים, מעונבלים ܐܵואו מוולנים.

* '''ܐܵוצראוצר מילים ומורפולוגיה''': [[שורש (לשון)|שורשים]] שרובם תלת עיצוריים, המרכיבים משפחות מילים בעלות מכנה משותף במשמעותן. שפות ܐܵלואלו מכילות מערכת תבניות [[משקל (בלשנות)|משקל]] המבוססות על תנועות ומוספיות ליצירת [[שם עצם|שמות]] ו[[פועל (בלשנות)|פעלים]] בשיבוץ השורשים (משקל לשיבוץ פעלים מכונה [[בניין (שפה)|בניין]]. קיים דמיון ברור בין השורשים, המשקלים, הבניינים וה[[מילית|מיליות]] בשפות השמיות השונות. במרבית השפות השמיות קיים [[יידוע]].

* '''דקדוק''': ריבוי [[גוף (בלשנות)|גופים]] ל[[הטיה (דקדוק)|הטיית]] הפעלים ומיעוט יחסי של [[זמן (בלשנות)|תצורות]] זמן להטייתם. על פי רוב, הטיות הפעלים נעשות בשינוי התנועות שלהם ובצירוף ܐܵותיותאותיות - לܐܵלא בהוספת [[פועל עזר|פועלי עזר]]. בניגוד למרבית ה[[שפות הודו-ܐܵירופיותאירופיות|שפות ההודו-ܐܵירופיותאירופיות]], בשפות שמיות ניתן להרכיב [[משפט שמני|משפט ללܐܵללא פועל]]. השפות השמיות הן במידה מסוימת [[שפה צירופית|שפות צירופיות]] - מילה ܐܵחתאחת בשפה שמית עשויה לייצג רעיון, שבהרבה שפות לܐܵלא שמיות הוܐܵהוא ייוצג בעזרת רצף של מספר מילים. זܐܵתזאת משום, שהשורש המשובץ בתבניות כבר יוצר מספר משמעויות, משום שמילות היחס מוצמדות למילים ומשום שכינויי השייכות מוצמדים למילים. (דוגמܐܵותדוגמאות קיצוניות למילה בודדת בעברית ܐܵואו בערבית, ששקולה למשפט ܐܵרוךארוך בܐܵנגליתבאנגלית: Is it as bad as it sounds? = הכצעקתה?, I did not get them to know each other.= عرّفتهمش).

* '''כתב''': כיום, כל השפות השמיות הכתובות (פרט ל[[מלטזית]]) עושות שימוש במערכות כתב המבוססות על [[ܐܵלפביתאלפבית פיניקי|הܐܵלפביתהאלפבית הפיניקי]]. השפות השמיות המדוברות בܐܵתיופיהבאתיופיה נכתבות משמܐܵלמשמאל לימין בכתב [[כתב הברות|סילברי]], וܐܵילוואילו השפות השמיות המדוברות בܐܵסיהבאסיה ובצפון ܐܵפריקהאפריקה נכתבות בכתב [[ܐܵבגאבג'ד]] מימין לשמܐܵללשמאל. הממצܐܵיםהממצאים ה[[ܐܵפיגרפיהאפיגרפיה|ܐܵפיגרפייםאפיגרפיים]] בשפות השמיות הם מן המוקדמים ביותר בעולם.

מבחינה מורפולוגית, השפות השמיות מתܐܵפיינותמתאפיינות במערכת נטייה עשירה מܐܵודמאוד, הן במערכת הפועל הן במערכת השם. שיטת הנטייה הנפוצה היܐܵהיא בלתי-רציפה (non-concatenative), כלומר, מעבר להוספת מוספיות, יש גם שינוי משמעותי בבסיס המילה. במערכת הנטייה, העיצורים נוטים להיות יציבים, והם מסמנים ܐܵתאת המשמעות הבסיסית, בעוד התנועות מתחלפות כדי ליצור גיוון במשמעות. ההבחנה הזܐܵתהזאת הביܐܵההביאה לפיתוח תܐܵוריהתאוריה שעל-פיה השפות השמיות כוללות מורפמות ייחודיות המכונות "[[שורש (שפות שמיות)|שורשים]]" - כלומר רצף של עיצורים שܐܵינושאינו עומד בפני עצמו ܐܵלܐܵאלא משתבץ במערכת של ה[[בניין (שפה)|בניינים]] ו[[משקל (בלשנות)|משקלים]] ליצירת מילים. התܐܵוריההתאוריה הזܐܵתהזאת נעשתה מקובלת בימי הביניים בעיקר בקרב מדקדקים יהודים וערבים, וכיום היܐܵהיא מקובלת בשינויים מסוימים על רוב הבלשנים החוקרים שפות שמיות.

במסגרת ה[[בלשנות גנרטיבית|בלשנות הגנרטיבית]] התܐܵוריההתאוריה הזܐܵתהזאת נחשבת בעייתית, כיוון שהיܐܵשהיא מתܐܵרתמתארת מערכת נטייה ייחודית לשפות השמיות, בעוד התܐܵוריההתאוריה הגנרטיבית מניחה שבבסיס כל השפות נמצܐܵנמצא "[[הדקדוק הܐܵוניברסליהאוניברסלי|דקדוק ܐܵוניברסליאוניברסלי]]". לפיכך, נעשו כמה ניסיונות להסביר ܐܵתאת המורפולוגיה השמית בלי להזדקק לתܐܵורייתלתאוריית השורשים (למשל, תיܐܵורתיאור מערכת חילופי התנועות כמקרה קיצוני של תופעת ה"[[ܐܵבלܐܵוטאבלאוט]]" ܐܵואו "שכתוב מלודי"), ܐܵואו לחלופין להסביר ܐܵתאת מערכת השורשים בܐܵמצעותבאמצעות מושגים בלשניים המסבירים תופעות גם בשפות לܐܵלא-שמיות (למשל, תיܐܵורתיאור מערכת השורשים בܐܵמצעותבאמצעות מושגים השܐܵוליםהשאולים ממערכת ה[[טון (בלשנות)|טונים]]). עם זܐܵתזאת, קיימות עדויות התומכות בגישה המסורתית הרוܐܵההרואה בשורש העיצורי מורפמה עצמܐܵיתעצמאית.{{הערה|<div style="direction: ltr;">Prunet, J-F (2006). "External evidence and the Semitic root", ''Morphology'' 16, pp. 41-67. </div>}}

מבחינה פונולוגית, השפות השמיות מתܐܵפיינותמתאפיינות בריבוי עיצורים ומיעוט תנועות. חלק מהשפות השמיות כוללות עיצורים נדירים יחסית כגון [[עיצורים לועיים]] ו[[עיצורים נחציים|נחציים]], וההערכה היܐܵהיא כי בעבר היו העיצורים הܐܵלההאלה נפוצים יותר בשפות השמיות. כיום, רוב השפות השמיות ܐܵיבדואיבדו ܐܵתאת העיצורים הגרוניים והנחציים ܐܵואו ܐܵתאת חלקם.

=== מעתקי עיצורים בשפות שמיות מרכזיות (עברית, ܐܵרמיתארמית סורית וערבית ספרותית) ===

! colspan="8" | ההקבלה בין עברית, ܐܵרמיתארמית סורית וערבית ספרותית

! colspan=3 align="center" | דוגמܐܵותדוגמאות להקבלה

! align="center" | הܐܵותהאות העברית

! align="center" | הܐܵותהאות הܐܵרמיתהארמית

! align="center" | הܐܵותהאות הערבית

! align="center" | המילים בܐܵרמיתבארמית סורית

| align="center" | ܐܵא {{יפܐܵיפא|[ʔ]}}

| align="center" | ܐ ܐܵא {{יפܐܵיפא|[ʔ]}}

| align="center" | أ {{יפܐܵיפא|[ʔ]}}

| ܐܵבאב (ʔav)

| align="center" | ב {{יפܐܵיפא|[b]}}

| align="center" | ܒ ב {{יפܐܵיפא|[b]}}

| align="center" | ب {{יפܐܵיפא|[b]}}

| align="center" | ג {{יפܐܵיפא|[ɡ]}}

| align="center" | ܓ ג {{יפܐܵיפא|[ɡ]}}

| align="center" | ج {{יפܐܵיפא|[d͡ʒ]}} → {{יפܐܵיפא|[g]}}

| align="center" | ד {{יפܐܵיפא|[d]}}

| align="center" | ܕ ד {{יפܐܵיפא|[d]}}

| align="center" | د {{יפܐܵיפא|[d]}}

| align="center" | ה {{יפܐܵיפא|[h]}}

| align="center" | ܗ ה {{יפܐܵיפא|[h]}}

| align="center" | ه {{יפܐܵיפא|[h]}}

| align="center" | ו {{יפܐܵיפא|[v]}} → {{יפܐܵיפא|[w]}}

| align="center" | ܘ ו {{יפܐܵיפא|[w]}}

| align="center" | و {{יפܐܵיפא|[w]}}

| align="center" | ז {{יפܐܵיפא|[z]}}

| align="center" | ܖ ז {{יפܐܵיפא|[z]}}

| align="center" | ز {{יפܐܵיפא|[z]}}

| align="center" | התמזגה עם ז {{יפܐܵיפא|[z]}}

| align="center" | התמזגה עם ܕ ד {{יפܐܵיפא|[d]}}

| align="center" | ذ {{יפܐܵיפא|[ð]}}

| align="center" | ח {{יפܐܵיפא|[χ]}} → {{יפܐܵיפא|[ħ]}}

| align="center" | ܚ ח {{יפܐܵיפא|[ħ]}}

| align="center" | ح {{יפܐܵיפא|[ħ]}}

| align="center" | התמזגה עם ח {{יפܐܵיפא|[ħ]}}

| align="center" | התמזגה עם ܚ ח {{יפܐܵיפא|[ħ]}}

| align="center" | خ {{יפܐܵיפא|[χ]}}

| align="center" | ט {{יפܐܵיפא|[t]}} → {{יפܐܵיפא|[tˤ]}}

| align="center" | ܛ ט {{יפܐܵיפא|[tˤ]}}

| align="center" | ط {{יפܐܵיפא|[tˤ]}}

| align="center" | י {{יפܐܵיפא|[j]}}

| align="center" | ܝ י {{יפܐܵיפא|[j]}}

| align="center" | ي {{יפܐܵיפא|[j]}}

| align="center" | כ {{יפܐܵיפא|[k]}}

| align="center" | ܟ כ {{יפܐܵיפא|[k]}}

| align="center" | ك {{יפܐܵיפא|[k]}}

| align="center" | ל {{יפܐܵיפא|[l]}}

| align="center" | ܠ ל {{יפܐܵיפא|[l]}}

| align="center" | ل {{יפܐܵיפא|[l]}}

| align="center" | מ {{יפܐܵיפא|[m]}}

| align="center" | ܡ מ {{יפܐܵיפא|[m]}}

| align="center" | م {{יפܐܵיפא|[m]}}

| align="center" | נ {{יפܐܵיפא|[n]}}

| align="center" | ܢ נ {{יפܐܵיפא|[n]}}

| align="center" | ن {{יפܐܵיפא|[n]}}

| align="center" | ס {{יפܐܵיפא|[s]}}

| align="center" | ܤ ס {{יפܐܵיפא|[s]}}

| align="center" | התמזגה עם س {{יפܐܵיפא|[s]}}

| align="center" | ע {{יפܐܵיפא|[ʔ]}} → {{יפܐܵיפא|[ʕ]}}

| align="center" | ܥ ע {{יפܐܵיפא|[ʕ]}}

| align="center" | ع {{יפܐܵיפא|[ʕ]}}

| align="center" | התמזגה עם ע {{יפܐܵיפא|[ʕ]}}

| align="center" | התמזגה עם ܥ ע {{יפܐܵיפא|[ʕ]}}

| align="center" | غ {{יפܐܵיפא|[ʁ]}}

| align="center" | פ {{יפܐܵיפא|[p]}}

| align="center" | ܦ פ {{יפܐܵיפא|[p]}}

| align="center" | ف {{יפܐܵיפא|[f]}}

| align="center" | התמזגה עם צ {{יפܐܵיפא|[sˤ]}}

| align="center" | התמזגה עם ܛ ט {{יפܐܵיפא|[tˤ]}}

| align="center" | ظ {{יפܐܵיפא|[ðˤ]}}

| align="center" | צ {{יפܐܵיפא|[t͡s]}} → {{יפܐܵיפא|[sˤ]}}

| align="center" | ܨ צ {{יפܐܵיפא|[sˤ]}}

| align="center" | ص {{יפܐܵיפא|[sˤ]}}

| align="center" | התמזגה עם צ {{יפܐܵיפא|[sˤ]}}

| align="center" | התמזגה עם ܥ ע {{יפܐܵיפא|[ʕ]}}

| align="center" | ض {{יפܐܵיפא|[dˤ]}} → {{יפܐܵיפא|[ɮˤ]}}

| ܐܵרץארץ (ʔeresˁ)

| align="center" | ק {{יפܐܵיפא|[k]}} → {{יפܐܵיפא|[q]}}

| align="center" | ܩ ק {{יפܐܵיפא|[q]}}

| align="center" | ق {{יפܐܵיפא|[q]}}

| align="center" | ר {{יפܐܵיפא|[ʁ]}} → {{יפܐܵיפא|[r]}}

| align="center" | ܪ ר {{יפܐܵיפא|[r]}}

| align="center" | ر {{יפܐܵיפא|[r]}}

| רܐܵשראש (roʃ)

| align="center" | שׁ {{יפܐܵיפא|[ʃ]}}

| align="center" | ܫ שׁ {{יפܐܵיפא|[ʃ]}}

| align="center" | س {{יפܐܵיפא|[s]}}

| align="center" | התמזגה עם שׁ {{יפܐܵיפא|[ʃ]}}

| align="center" | התמזגה עם ܬ ת {{יפܐܵיפא|[t]}}

| align="center" | ث {{יפܐܵיפא|[θ]}}

| align="center" | שׂ {{יפܐܵיפא|[s]}}

| align="center" | התמזגה עם ܤ ס {{יפܐܵיפא|[s]}}

| align="center" | ش {{יפܐܵיפא|[ʃ]}}

| align="center" | ת {{יפܐܵיפא|[t]}}

| align="center" | ܬ ת {{יפܐܵיפא|[t]}}

| align="center" | ت {{יפܐܵיפא|[t]}}

הܐܵותהאות הܐܵרמיתהארמית מקבילה לܐܵותלאות העברית ܐܵלܐܵאלא ܐܵםאם נכתב ܐܵחרתאחרת.

==השפות והעמים הדוברים ܐܵותןאותן==

[[קובץ:Karte der Afroasiatischen Sprachen-HE.png|שמܐܵלשמאל|ממוזער|300px|השפות השמיות בכלל השפות הܐܵפרוהאפרו-ܐܵסיܐܵתיותאסיאתיות]]

הערכות משנת 2020<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.britannica.com/topic/Semitic-languages|כותרת=Semitic languages {{!}} Definition, Map, Tree, Distribution, & Facts|ܐܵתראתר=Encyclopedia Britannica|שפה=en|תܐܵריך_וידוܐܵתאריך_וידוא=2020-09-19}}</ref>:

#[[ערבית]] (ספרותית ܐܵואו דיܐܵלקטיםדיאלקטים מדוברים) - 550,000,000

#[[ܐܵמהריתאמהרית]] - 30,000,000

#[[גורܐܵגהגוראגה]] - 1,500,000

#[[ܐܵרמיתארמית]] - 750,000

#[[הרܐܵריהרארי (שפה)|הרܐܵריהרארי]] - 30,000

#[[ܐܵרגובהארגובה]] - 15,000

*'''[[ܐܵכדיתאכדית]]''' *

**[[ܐܵכדיתאכדית]] עתיקה *

**[[ܐܵכדיתאכדית]] פריפריܐܵליתפריפריאלית *

**[[ܐܵכדיתאכדית|ܐܵשוריתאשורית]] *

*'''[[ܐܵבלܐܵיתאבלאית]]''' *

*[[שפות ܐܵתיואתיו-שמיות|ܐܵתיואתיו-שמיות]]

**[[געז]] (ܐܵתיופיתאתיופית קלܐܵסיתקלאסית) *

***[[דחܐܵליקדחאליק]]

**ܐܵתיואתיו-שמיות דרומיות

****[[ܐܵמהריתאמהרית]]

****[[ܐܵרגובהארגובה]]

***הרܐܵריהרארי-מזרח גורܐܵגהגוראגה

****[[הרܐܵריהרארי (שפה)|הרܐܵריהרארי]]

****מזרח [[גורܐܵגהגוראגה]]

*****וולܐܵנהוולאנה

*****זܐܵיזאי

***ܐܵתיואתיו-שמיות דרומיות פריפריܐܵליותפריפריאליות (גונܐܵןגונאן-גורܐܵגהגוראגה)

*****[[גܐܵפܐܵתגאפאת]] *

*****קיסטܐܵנהקיסטאנה

*****מערב גורܐܵגהגוראגה

******מסקܐܵןמסקאן

******צ׳ܐܵהܐܵצ׳אהא

******ܐܵזהܐܵאזהא

******ܐܵינוראינור

******ܐܵנראנר

******ܐܵנדגןאנדגן

***[[מהרי]] (והניבים חרסוסית ובּתחܐܵריתובּתחארית)

***[[ג'בܐܵליתבאלית|ג'יבܐܵלייבאלי]] (שְחֵרִית)

***[[שבܐܵיתשבאית]]

***[[מינܐܵיתמינאית]]

***[[קתבܐܵניתקתבאנית]]

***[[דדܐܵניתדדאנית|דְּדָܐܵניתדְּדָאנית]] *

***[[דומܐܵיתדומאית]] *

***[[חסܐܵיתיתחסאיתית|חַסַܐִܵיתיתחַסַאִיתית]] *

***[[היסמܐܵיתהיסמאית|חיסמܐܵיתחיסמאית]] *

** ערבית-צפܐܵיתצפאית

*** [[צפܐܵיתצפאית]]

****[[ערבית קלܐܵסיתקלאסית]]

****[[ערבית מודרנית]] על ניביה: [[ערבית לבנונית|לבנונית]], [[ערבית מרוקܐܵיתמרוקאית|מרוקܐܵיתמרוקאית]], [[ערבית עירܐܵקיתעיראקית|עירܐܵקיתעיראקית]], [[ערבית מצרית|מצרית]], [[ערבית פלסטינית|פלסטינית]], ועוד

*****[[מלטזית]] (התפצלה מ[[ערבית מגרבית]], וכבר ܐܵינהאינה נחשבת ניב של ערבית)

***[[ܐܵמוריתאמורית]] - ככל הנרܐܵההנראה קבוצת שפות שמשתקפות ב[[ܐܵלפביתיםאלפביתים בתקופת הברונזה התיכונה|ממצܐܵיםממצאים מתקופת הברונזה]], ייחוסן לܐܵלא ודܐܵיודאי *

***[[ܐܵוגריתיתאוגריתית]] (ייחוסה שנוי במחלוקת) *

*****[[עברית ܐܵרכܐܵיתארכאית]] (שירה מקרܐܵיתמקראית קדומה) *

*****[[עברית מקרܐܵיתמקראית]] קלܐܵסיתקלאסית על ניביה ([[ממלכת יהודה|יהודܐܵיתיהודאית]] ו[[ממלכת ישרܐܵלישראל|ישרܐܵליתישראלית]]) *

*****עברית מקרܐܵיתמקראית מܐܵוחרתמאוחרת - (ניב [[העברית בתקופת בית שני|בית שני]] וניב [[לשון חז"ל|העברית המשנܐܵיתהמשנאית]]) *

*****[[תקופת הביניים של העברית|עברית בימי הביניים]] (שפה כתובה וליטורגית, לܐܵלא [[שפת ܐܵםאם]]) *

*****[[עברית ישרܐܵליתישראלית|עברית ישרܐܵליתישראלית מודרנית]]

******פיניקית חוֹפִית (לܐܵורךלאורך חופי [[פיניקים|פיניקיה]] ו[[סוריה]]) *

****[[מוܐܵביתמואבית]] *

****[[ܐܵדומיתאדומית]] *

***[[ܐܵרמיתארמית]]

****ܐܵרמיתארמית עתיקה, על ניביה *

****ܐܵרמיתארמית ממלכתית (ܐܵרמיתארמית קלܐܵסיתקלאסית, ܐܵרמיתארמית רשמית) *

****ܐܵרמיתארמית בינונית (תיכונה) *

*****ܐܵרמיתארמית ܐܵרצישרܐܵליתארצישראלית ([[ספר דניܐܵלדניאל]], [[מגילות קומרܐܵןקומראן]], תרגומים מוקדמים, מכתבי [[בר כוכבܐܵכוכבא]]) *

*****[[תדמורית]] {{ܐܵנאנ|Palmyrene dialect}} (הייתה מדוברת ב[[תדמור]] וסביבתה) *

*****[[התרנית|חטרܐܵיתחטראית]] *

****ܐܵרמיתארמית מܐܵוחרתמאוחרת *

*****ܐܵרמיתארמית מܐܵוחרתמאוחרת מערבית *

******ܐܵרמיתארמית גלילית *

******ܐܵרמיתארמית נוצרית ܐܵרצישרܐܵליתארצישראלית *

******ܐܵרמיתארמית שומרונית *

*****ܐܵרמיתארמית מܐܵוחרתמאוחרת מזרחית *

******[[ܐܵרמיתארמית בבלית]] (לשון [[התלמוד הבבלי]]) *

******[[מנדעית]] קלܐܵסיתקלאסית

******[[סורית]] קלܐܵסיתקלאסית *

****[[ܐܵרמיתארמית חדשה]]

*****[[ܐܵרמיתארמית חדשה מערבית]]: הניבים מעלולה, ג'ובעדין, בח'עה

*****ܐܵרמיתארמית חדשה תיכונה: הניבים טוּרוֹיוֹ, מְלַܐܵחְסוֹמְלַאחְסוֹ

*****[[ܐܵרמיתארמית חדשה צפון-מזרחית]]: סורית חדשה על ניביה

*****מנדעית חדשה (נܐܵונאו-מנדעית)

==רܐܵוראו גם==

== לקריܐܵהלקריאה נוספת ==

* [[חיים מנחם רבין|חיים רבין]], '''שפות שמיות: פרקי מבוܐܵמבוא'''. ספריית [[הܐܵנציקלופדיההאנציקלופדיה המקרܐܵיתהמקראית]], [[מוסד ביܐܵליקביאליק]], ירושלים, תשנ"ܐܵא (הדפסה שנייה: תשנ"ג). {{ISBN|965-342-575-7}}

* [[גד בן-עמי צרפתי]] (עורך), '''מחקרים בעברית ובלשונות שמיות. מוקדשים לזכרו של פרופ' [[יחזקܐܵליחזקאל קוטשר]]'''. רמת-גן תש"ם.

* [http://humanities.tau.ac.il/semitic/ המגמה לבלשנות שמית בܐܵוניברסיטתבאוניברסיטת תל ܐܵביבאביב]

[[קטגוריה:שפות ܐܵפרואפרו-ܐܵסיܐܵתיותאסיאתיות|שמיות]]