|
|שם מדעי=Capsicum annuum
}}
'''פלפלת צ'ילי''' (ידועה גם בשמות '''צ'ילי''', '''פלפל צ'ילי, פלפל חריף''') הוא שם כולל למספר [[זן (טקסונומיה)|זנים]] מכחמש [[מין (טקסונומיה)|מינים]] שונים של [[פלפלת]], העיקרי ביניהם הוא ''Capsicum annuum''., היחודהידוע שלגם בשם פלפלת שנתית. זנים אלו אלונבדלים מזנים אחרים של פלפלת (המכונים פלפלים מתוקים וגם משתייכים ל P. annuum) הואבכך שהם מכילים [[קפסאיצין]], תרכובת האחראית על תחושת החריףה[[חריפות]]. מקור השם מהמילה ''chilli'' בשפת ה[[נאוואטל]], ממנה הגיעו גם שמותיהם של ה[[קקאו]], ה[[אבוקדו]] ומאכלים רבים אחרים.
==היסטוריה==
פלפלתהסוג הצ'יליפלפלת [[תירבות צמחי בר|בויתהבוית]] ב[[אמריקה הצפונית]] לפני כ-6,000 שנה. [[ממצא ארכאולוגי|עדויות ארכאולוגיות]] מצביעות על כך שגידול פלפלתפלפלים הצ'יליחריפים היה מהגידולים הראשונים בעלי [[האבקה עצמית]]. [[כריסטופר קולומבוס]] היה האדם האירופאי הראשון שנתקל בהם בביקורו ב[[האיים הקריביים|קריביים]], ונתן להם את הכינוי '''פלפל''', ככל הנראה בגלל שאפקט החריפות הזכיר לו את ה[[פלפל שחור|פלפל השחור]] המוכר למטבח האירופי. בשנת [[1493]], הביא עמו [[:es:Diego_Álvarez_Chanca|דייגו אלוורז צ'אנצה]], רופא במשלחת המסע השני של קולומבוס לאיי הודו המזרחית, את פלפלת הצ'ילי ל[[ספרד]], כתרופה חדשה. עם השתלטות הספרדים על [[מקסיקו]] ועל נתיבי המסחר באוקיינוס השקט, התפשטה פלפלת הצ'ילי לכיוון [[הפיליפינים]], [[יפן]], [[סין (אזור)|סין]], [[הודו]] ו[[קוריאה]]. הצ'ילי הגיע להודו גם דרך נתיבי הסחר ה[[פורטוגל|פורטוגזים]].
==מינים==
*''Capsicum annuum'': המין הנפוץ ביותר בגידולו, אליו משתייכים הזנים [[פלפל קאיין|קאיין]], [[חלפניו]], צ'ילטפין (שנחשב הזן המבוית העתיק ביותר מהזנים) ו[[גמבה|פלפל מתוק]].
*''Capsicum frutescens'': למין זה משתייך פלפל הטבסקו (ממנו עשוי רוטב [[טבסקו]]) והפירי-פירי האפריקאי.
*''Capsicum chinense'': אליו משתייכים הזנים נאגה, הבנרו, דטיל וסקוטש בונט. למין זה גם משתייכים רוב הפלפלים המכונים "חריפי על".
*''Capsicum pubescens'': מין הנפוץ ב[[אמריקה הדרומית]], אליו משתייכים פלפלי הרוקוטו.
*''Capsicum baccatum'': מין הנפוץ באמריקה הדרומית, אליו משתייך פלפל האחי (aji) ה[[פרו]]אני.
==חריפות==
[[חריף|חריפות]] הפרי של פלפל הצ'ילי נובעת מריכוז ה[[קפסאיצין]] הגבוה ברקמת החיבור שבין הגרעינים לפרי ובגרעינים עצמם. בכל זן פלפל כמות שונה של קפסאיצין וחומרי טעם נלווים אליו, הקרויים קפסאיצינואידים (capsaicinoids). הקפסאיצין הוא גם החומר הפעיל ב[[תרסיס פלפל|תרסיסי גז פלפל]], והוא מוצק נטול ריח וצבע במצבו הטהור. עם אכילת פלפלת הצ'ילי, הקפסיאיצין נקשר ל[[קולטן חישה|קולטני כאב]] ב[[לשון (איבר)|לשון]] וב[[לוע]] המשויכים בדרך כלל לזיהוי [[חום (פיזיקה)|חום]]. אותה תחושת חום מדידה על בסיס [[סולם סקוביל]] ביחידות הקרויות SHU, המייצגות את מידת המים הנדרשת למהילת הקפסאיצין עד כדי העלמת תחושת החריפות. פלפלים מתוקים ([[גמבה|גמבות]]) נמדדים ב-0 יחידות SHU, ופלפלי הבנרו, למשל, ב-100,000 עד 350,000 יחידות.
==שימושים במטבח==
פלפלת הצ'ילי היא חלק חשוב ב[[המטבח המקסיקני|מטבח המקסיקני]] וב[[מטבח דרום ארצות הברית]], ומהווה חלק עיקרי במספר תבשילים ידועים, כגון התבשיל הלאומי של [[טקסס]], [[צ'ילי קון קרנה]]. אף על פי שבשהגיע ל[[אפריקה]] ובול[[אסיה]] הצ'ילירק הוא תוספת מאוחרת (לאחר [[גילוי העולם החדש)אמריקה]], פלפלת הצ'ילי מהווהמשמש חלק נכבדרבות במטבחים מזרח אסייתים רבים, ופופולריתלמשל גםהמטבח במטבחיה[[תאילנד|תאילנדי]] וה[[צפוןסין אפריקה(אזור)|סיני]]., היאושם חלקאף עיקריפותחו בממרחיםמספר כגוןזנים ה[[אריסה]]של ה[[תוניס]]אית,צ'ילי תבשילי(לדוגמה [[מאכליהזן קארי{{קישור שפה|קארי]]אנגלית|Facing heaven pepper|פלפל פונה שמיים}} הסיני ו{{קישור שפה|אנגלית|Bird's eye chili|פלפל עין הציפור}} התאילנדי). הצ'ילי פופולרי גם במטבחי [[הודו|הודייםצפון אפריקה]], וב[[סמבלהמזרח התיכון|מזרח התיכון]], לדוגמה בממרחים כמו ה[[מלזיה|מלזיזחוק]] והו[[המטבח האינדונזי|אינדונזיאריסה]]. בצפון הודו נהוג לנגוס בפלפל צ'ילי טרי במהלך הארוחה, וחלק מהמאכלים מוגשים עם פלפלי צ'ילי ירוקים כתוספת, לצד פרוסות [[עגבנייה|עגבניות]] ו[[ליים]]. ב[[איטליה]] נהוג לפזר פלפליפתיתי צ'ילי חתוכים דקמיובש כתוספת ל[[פיצה]]. עלי צמח פלפלת הצ'ילי הם מרכיב בה[[המטבח היפני|מטבח היפני]], [[המטבח הקוריאני|הקוריאני]] ו[[המטבח הפיליפיני|הפיליפיני]] עושים אף שימוש בעלי הצמח {{מקור|סיבה=}}.
== קישורים חיצוניים ==
|
