הכותל המערבי – הבדלי גרסאות

התיאור מתייחס ככל הנראה לטקסי האבלות של [[תשעה באב]]. מקומה של "האבן הנקובה" אינו ברור, אך מעריכים שהיא עמדה דווקא באזור הפינה הדרומית-מזרחית של הר הבית. באותה תקופה הוטלו מגבלות על כניסת יהודים לירושלים, כך שיהודים פקדו בעיקר את [[הר הזיתים]] שממנו היה אפשר להשקיף על הר הבית. כיוון שכך, ייחסו יהודים חשיבות מיוחדת דווקא לכותל המזרחי של חומת הר הבית, כיוון שהוא הנשקף מהר הזיתים, וכיוון שממנו יצאו [[הכהן הגדול]] ועוזריו להכין אפר [[פרה אדומה]] בימי המקדש.

 

 

[[בנימין מטודלה]] שביקר בירושלים בסוף המאה ה-12, מזכיר מקום מול [[כיפת הסלע]]: "...כותל מערבי, אחד מהכתלים שהיו במקדש בקודש הקודשים, וקוראים אותו שער הרחמים, ולשם באים היהודים להתפלל בפני הכותל בעזרה". תיאור דומה מופיע בספרו של [[רבי יצחק חילו]], "שבילי ירושלים", שנכתב ב-1333, וגם בתיאור זה נזכר "הכותל המערבי" כשם נרדף ל"שער הרחמים".

 

התיאור הראשון שאפשר לייחס בוודאות למקום הנקרא היום הכותל המערבי הוא משנת 1488 ונכתב בידי [[רבי עובדיה מברטנורא]] בעקבות ביקורו בירושלים. במהלך המאה ה-15 מתרבים התיאורים של הכותל המערבי בדיווחים של נוסעים יהודים ו[[יהדות קראית|קראים]] ונראה שבתקופה זו כבר הפך המקום לאתר תפילה יהודי מוכר. זמן קצר לאחר כיבוש ירושלים בידי העות'מאנים (שנת [[1517]]), החל השלטון העות'מאני לשקם את העיר ואת המבנים שבה, ואף עודד יהודים מ[[גירוש ספרד|ממגורשי ספרד]] להתיישב ברחבי האימפריה העות'מאנית בכלל וב[[ארץ ישראל]] בפרט. לפיכך, יהודים רבים יותר יכלו לפקוד את המקום והחל להתקיים בו אתר תפילה קבוע.

==הכותל במסורת המוסלמית==

במסורת ה[[אסלאם|מוסלמית]] נזכר הכותל המערבי כמקום אליו קשר הנביא [[מוחמד]] את הבהמה הפלאית שלו [[אל-בוראק]] לאחר [[המסע הלילי של מוחמד|מסע הטיסה הלילי]] שלו מ[[מכה]] אל [[מסגד אל אקצא]]. לכן נקרא הכותל בפי המוסלמים גם '''אל-בוראק'''. ה[[מופתי]] [[אמין אל חוסייני]] עשה שימוש במסורת זו כדי לדרוש בעלות על הכותל בתקופת המנדט הבריטי. על התאוריה הזו יש מחלוקת רבה. מסגד אל אקצא צמוד לכותל הדרומי ובעבר הוגים מוסלמים אמרו ששם דווקא סביר היה שהסוס ייקשר. באנציקלופדיית האסלאם אין שום תזכורת לכותל המערבי כקשור לאסלאם ובספרי תיירות של ה[[וקף]] עד [[1990]] גם כן אין שום תזכורת לעניין זה. הדבר מעלה השערות, הרווחות בעיקר בקרב הימין, שהניסיון לקשור את אמונת האסלאם לכותל המערבי נבע למעשה ממניעים פוליטיים [http://www.wnd.com/news/article.asp?ARTICLE_ID=21873].