הבדלים בין גרסאות בדף "התאוריה המודרנית של תיקי השקעות"

מ
קישורים פנימיים
(קישור פנימי)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית עריכה מתקדמת מהנייד
מ (קישורים פנימיים)
 
'''התאוריה המודרנית של תיקי השקעות''' ([[אנגלית]]: '''Modern Portfolio Theory''' או בקיצור '''MPT''') היא תאוריה מתחום המימוןה[[מימון]] שפותחה על ידי [[הארי מרקוביץ']], המנסה למקסם את תשואת [[תיק השקעות|תיק ההשקעות]] בהינתן רמת הסיכון המקסימלית בתיק או לחלופין, למזער את הסיכון בתיק, בהינתן רמת התשואה המבוקשת, וזאת על ידי בחירה מדוקדקת של היחסים הכמותיים בין נכסים שונים בתיק.
 
למרות השימוש הנרחב שנעשה ב-MPT בענף הפיננסי והעובדה כי כמה מיוצריו זכו ב[[פרס נובל לכלכלה]]{{הערה|1=Harry M. Markowitz - Autobiography, The Nobel Prizes 1990, Editor Tore Frängsmyr, [Nobel Foundation], Stockholm, 1991}}, הרי שבשנים האחרונות הנחות היסוד של MPT התערערו באופן נרחב על ידי תחומים כמו [[כלכלה התנהגותית]].
 
התאוריה טוענת כי בהינתן מידע על התפלגות התשואות של נכסים, ניתן לבנות תיק השקעות "יעיל", שמשמעותו היא תיק השקעה בעל תשואה מרבית עם סיכון נתון, או לחלופין תיק השקעה בעל [[תשואה]] נתונה בסיכון מינימלי.
 
את רמת הסיכון של תיק ההשקעות ניתן להקטין באמצעות פיזור השקעה בין מספר נכסים שונים. באמצעות פעולה זו השונות של תשואת של נכס ספציפי תתקזז בשונות התשואה של נכס אחר בתיק. ככל ש[[שונות משותפת|השונות המשותפת]] של הנכסים נמוכה יותר, כך האפקט גדול יותר. כך משקיע יכול לקבל תשואה גבוהה יותר בהינתן שונות מוגדרת, ממה שהיה משיג אם היה משקיע בנכס אחד. המידע ההיסטורי על תשואה של [[נייר ערך|ניירות הערך]] מוגדר [[משתנה מקרי|כמשתנה מקרי]]. [[תוחלת|התוחלת]] של הפיזור מהווה את ממוצע התשואה, [[סטיית התקן|וסטיית התקן]] מהווה את רמת הסיכון.
 
==הנחות התאוריה==
430

עריכות