ישראל מאיר לוינגר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 16:
שהותו בשווייץ, שבה נאסרה השחיטה היהודית מסוף המאה ה-19, הביאה את הרב ד"ר לוינגר לעסוק בשאלת מוסריותה של השחיטה היהודית. עבודת ה[[דוקטורט]] שלו הייתה בנושא זה, והמנחים שלו היו פרופסור ל[[אנטומיה]] ופרופסור ל[[פיזיולוגיה]], שניהם לא-יהודים, שהודו כי השחיטה היהודית אינה כרוכה ב[[צער בעלי חיים]]. כעבור זמן פרסם הרב ד"ר לוינגר ספרים נוספים המסבירים את הצד המדעי שבשחיטה ומלמדים על מוסריותה. במקור נכתבו הספרים בגרמנית ובאנגלית והם שימשו כלי הסברה מרכזי כנגד דרישת אגודות צער בעלי חיים באירופה לאסור את השחיטה היהודית. לימים תורגם אחד הספרים גם לעברית.
 
בתחילת [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] נישא לדורהלדבורה, בת למשפחה יהודיתשטרנבוך שווייצריתהשווייצרית. לאחר סיום לימודי הווטרינריה שב הרב לוינגר לישראל ועבד בשירותים הווטרינריים בצפון הארץ. כעבור זמן עבר להתגורר ב[[בני ברק]] והחל לעבוד במחלקה ל[[זואולוגיה]] ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]. לימים עשה דוקטורט נוסף ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] בירושלים בחקר מערכת ה[[עצבים]]. הנושא: "מעקב אחרי שחרור והעלמות טרנסמיטרים בחללי מערכת העצבים תוך פרפוזיה של חללים אלו".
 
בשנת [[1964]] הקים הרב ד"ר לוינגר ליד המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת בר-אילן מכון לחקר ה[[טרפה|טרפות]], בשיתוף [[בית מדרש גבוה להלכה בהתיישבות החקלאית|המכון לחקלאות על פי התורה]]. באותה תקופה הוציא את ספרו "מזון כשר מן החי", המרכז את כל ענייני הכשרות של בעלי החיים. לאחר פרישתו מאוניברסיטת בר-אילן שימש כמנהל [[המכון המדעי טכנולוגי לבעיות הלכה]] בירושלים, והיה אחראי להוצאתם לאור של הספרים הראשונים של המכון. במשך עשור ערך את העלון "תורה ומדע".