פאולו רוסי – הבדלי גרסאות

מיד בתום השעייתו, ב-29 באפריל [[1982]], הוזמן רוסי לסגל הנבחרת הלאומית לקראת [[מונדיאל 1982]]. במונדיאל, הוביל רוסי את נבחרת איטליה לגביע המיוחל, ואף סיים כמלך השערים של הטורניר וכשחקן המצטיין. משחקו הידוע היה בסיבוב השני בו כבש [[שלושער]] נגד נבחרת ברזיל, במשחק בו ניצחה נבחרת איטליה 3:2. בחצי הגמר כבש צמד בניצחון 2:1 על [[נבחרת פולין בכדורגל|פולין]]. הוא כבש את שערה הראשון של איטליה בניצחון ב[[גמר מונדיאל 1982|משחק הגמר]] מול {{נבחרת|גרמניה}}, שהסתיים בתוצאה 3:1. אחרי המונדיאל, רוסי היה שותף לזכייה של יובנטוס בגביע האיטלקי, בשתי אליפויות, בגביע המחזיקות, בסופר קאפ אחד ו[[גמר גביע אירופה לאלופות 1985|בגביע אירופה לאלופות]]. בקיץ [[1985]] עבר רוסי ל[[מילאן]], אך כבש רק שני שערים בעשרים משחקים. אף על פי כן, זומן לסגל המסכם ל[[מונדיאל 1986]], אך לא זכה לשחק במהלך הטורניר. הופעתו האחרונה במדי הנבחרת הייתה מול [[הרפובליקה העממית של סין|סין]], זמן קצר לפני המונדיאל.

 

 

במשך כל הקריירה שלו, כבש פאולו רוסי 20 שערים ב-48 הופעות בינלאומיות. היו שראו אותו כשחקן מוכשר אך מעורר מחלוקת, והיו שראו אותו כאחד מנערי הפלא באיטליה של שנות ה-80, בזכות הטכניקה ויכולת הסיום שלו. הוא נבחר על ידי [[פלה]] לאחד מ-[[125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם]].