כביש 70 – הבדלי גרסאות

הקטע מ[[זכרון יעקב]] ל[[צומת העמקים]] היה קיים עוד בימי [[המנדט הבריטי]].

 

 

בשנת [[1937]] נשקלה האפשרות לכלול את הדרך מ[[זכרון יעקב]] ליקנעם בכביש תל אביב – חיפה{{הערה|{{דבר||התחבורה בכביש תל אביב חדרה|1937/04/15|03102}}}}, אולם לבסוף נבחרה האופציה דרך [[עתלית]] לאורך החוף. [[ועדת פיל]] סירבה לדרישת היהודים לכלול במדינה היהודית את כביש ואדי עארה בנימוק: {{ציטוטון|ישנה דרך אחרת נוחה היוצאת מ[[עמק יזרעאל]] בקרבת יקנעם ועוברת ליד בת שלמה וזכרון יעקב|{{הערה|{{הצופה||אם האדמה טובה - טובה היא לערבים|1938/11/17|00305}}}}}}. באוגוסט [[1946]] החלה [[אגד]] לקיים בכביש שירות אוטובוסים{{הערה|{{דבר||שרות אגד בקו ואדי מלח|1946/08/11|00413}}}}. לאורך הכביש נמצאו היישובים היהודיים [[שפיה]], [[בת שלמה]] ועין העמק, שהקנו ביטחון מסוים לנוסעים על הציר, לעומת [[כביש 65]] שנחשב מסוכן יותר ליהודים{{הערה|{{מעריב||כביש חיפה תל אביב חוט השדרה של המדינה היהודית|1948/04/09|00500}}}}{{הערה|ראו מפה: {{מעריב||למה התקיפו את משמר העמק?|1948/04/16|00502}}}}. במהלך [[מלחמת העצמאות]], עד כיבוש [[א-טירה (חיפה)|א-טירה]], עברה התנועה היהודית לחיפה בכביש 70 במקום [[כביש 4]]{{הערה|{{מעריב||חיפה היא שלנו|1948/04/27|00303}}{{ש}}{{מעריב||במאה הקילומטרים של שלטון יהודי|1948/05/07|00701}}{{ש}}{{דבר||מושבה שנשכחה|1949/10/19|00626}}}}. בשנות ה-60, בעת הסלילה מחדש של [[כביש 65]] בוואדי עארה, עברה התנועה לגליל דרך כביש 70. בסוף 1967 הוחלט על הרחבת הכביש{{הערה|{{דבר||יורחבו וישוקמו הכבישים|1967/11/30|00701}}{{ש}}{{דבר||50 מליון ל"י יוקעו בהרחבת כבישים בצפון|1968/01/25|00509}}}}. במהלך שנת [[1968]] נסגר החלק המערבי של הכביש לצורך העבודות{{הערה|{{דבר||מוחים על סגירת כביש פראדיס|1968/12/13|01604}}}}. בהמשך נבנה [[גשר]] ל[[הולכי רגל]] מעל הכביש, ב[[בת שלמה]]{{הערה|{{מעריב||בבת שלמה: יש גשר חדש אבל אין הולכי רגל|1971/03/15|02002}}}}.