פלפל חריף – הבדלי גרסאות

נוספו 40 בתים ,  לפני שנה
מאין תקציר עריכה
תחושת ה[[חריפות]] של פלפל הצ'ילי נובעת נוכחותה של תרכובת בשם [[קפסאיצין]] ב[[ממברנה ביולוגית|ממברנה]] שבין הגרעינים לפרי ובגרעינים עצמם. בכל זן פלפל כמות שונה של קפסאיצין וחומרי טעם נלווים אליו, הקרויים קפסאיצינואידים (capsaicinoids). הקפסאיצין הוא גם החומר הפעיל ב[[תרסיס פלפל|תרסיסי גז פלפל]], והוא מוצק נטול ריח וצבע במצבו הטהור. עם אכילת פלפלת הצ'ילי, הקפסיאיצין נקשר ל[[קולטן חישה|קולטני כאב]] ב[[לשון (איבר)|לשון]] וב[[לוע]] המשויכים בדרך כלל לזיהוי [[חום (פיזיקה)|חום]]. אותה תחושת חום מדידה על בסיס [[סולם סקוביל]] ביחידות הקרויות SHU, המייצגות את מידת המים הנדרשת למהילת הקפסאיצין עד כדי העלמת תחושת החריפות. פלפלים מתוקים ([[גמבה|גמבות]]) נמדדים ב-0 יחידות SHU, ופלפלי הבנרו, למשל, ב-100,000 עד 350,000 יחידות.
 
=== רפואה ובריאות ===
בשנים האחרונות נעשה שימוש בקפסיאצין במשככי כאבים מקומיים, בעיקר לנפגעי [[כווייה|כוויות]] וכאבי פרקים כרוניים. בעבר נהוג היה לחשוב שאכילת פלפלים חריפים גורמת ל[[כיב פפטי|כיבים פפטים]], אך תאוריה זו הופרכה כשהתגלתה הבקטריה [[Helicobacter pylori|הֶלִיקוֹבַּקְטֶר פִּילוֹרִי]] האחראית להיווצרות כיבים. מאז נעשו מחקרים שהראו כי אכילת מזון חריף מקטינה את הסיכוי ללקותלהתפתחות בכיביםהבקטריה בקיבה ומאיצה את ההחלמה מהםמכיבים.<ref>{{צ-מאמר|שם=Capsaicin and gastric ulcers|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16621751/|כתב עת=Critical Reviews in Food Science and Nutrition|שנת הוצאה=2006|עמ=275–328|כרך=46|doi=10.1080/1040-830491379236|מחבר=M. N. Satyanarayana}}</ref>
 
==שימושים במטבח==